אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קפ״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 185
א׳וההיא דפ' הזהב דקיימא לן כר' יוחנן דעירבון כנגד כולו הוא קונה פי' שאם נתן מקצת דמים על פיסוק דמים מרובים קונה בקרקע קנין גמור. ההיא שלא היה ביניהם שום תנאי אלא פסקו דמים מרובים על מקח הקרקע וכיון שהתחיל לפרוע ונתן מקצת דמים קנה קנין גמור. רב ספרא בריבית דבי רבי חייא פעמים ששניהם מותרים פעמים ששניהם אסורים. פעמים שהמוכר מותר ולוקח אסור. פעמים שהלוקח מותר ומוכר אסור. עני רבא בתריה פעמים ששניהם מותרים דא"ל קני מעכשיו כשיעור זוזך והשאר לכי מייתית קני זה אוכל פירות קרקע המגיע לדמים שנתן והשאר המוכר אוכל. פעמים ששניהם אסורים דא"ל לכי מייתית קני הכל מעכשיו כדפרי' לעיל. מוכר מותר ולוקח אסור דא"ל לכי מייתית קני כדפרי' לעיל. לוקח מותר ומוכר אסור דא"ל קני הכל מעכשיו וזוזי ליהוו הלואה גבך. דכיון דאקנייה מעכשיו הרי היא של לוקח ואם יאכל מוכר פירות בשכר המתנת מעות יאכלם. וכל כי האי גוונא אבק ריבית הוא ואינה יוצאה בדיינין. מאן תנא שניהם אסורי' אמר רב הונא בריה דרב יהושע דלא כר' יהודה דאי כר' יהודה האמר צד אחד בריבית מותר והכא צד אחד. כיצד אם מוכר אבל ולא גמר לוקח מקחו אין כאן ריבית גמר מקחו יש כאן ריבית. אכלם לוקח גמר מקחו אין כאן ריבית לא גמר מקחו יש כאן ריבית:
1
ב׳[שם]
מישכן לו בית מישכן לו שרה וא"ל כשתרצה תמכרם ולא תמכרם אלא לי בדמים הללו שפסק לו דמים מועטים על מעות הלואה להצמיתה לו אם בא למוכרה אסור בשויה מותר. והכי נמי גרסי' בפר"ח זצ"ל בשויהו מותר. מכר לו בית ונתן לו כל דמיו ואמר לו מוכר על מנת כן אני מוכרה לך שכשיהי' לי מעות החזירם לי וטול מעותיך אסור נמצא שאין זה מכר וכשאכל פירות נמצא שכר מעותיו עומד ונוטל. לכשיהי' לך מעות אחזירם לך מותר שהלוקח אמר לו מעצמו כן. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא. אמר רבא סיפא דא"ל מדעתי אם ארצה אחזירם לך ולא שתתבעני בדין הילכך מותר דאי נמי חזר וקיבל מעותיו עד עכשיו שלו היתה וחוזר ומוכרה לו. אבל רישא שעל כרחו צריך להחזיר לו מעיקרא לאו מכר הוא:
מישכן לו בית מישכן לו שרה וא"ל כשתרצה תמכרם ולא תמכרם אלא לי בדמים הללו שפסק לו דמים מועטים על מעות הלואה להצמיתה לו אם בא למוכרה אסור בשויה מותר. והכי נמי גרסי' בפר"ח זצ"ל בשויהו מותר. מכר לו בית ונתן לו כל דמיו ואמר לו מוכר על מנת כן אני מוכרה לך שכשיהי' לי מעות החזירם לי וטול מעותיך אסור נמצא שאין זה מכר וכשאכל פירות נמצא שכר מעותיו עומד ונוטל. לכשיהי' לך מעות אחזירם לך מותר שהלוקח אמר לו מעצמו כן. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא. אמר רבא סיפא דא"ל מדעתי אם ארצה אחזירם לך ולא שתתבעני בדין הילכך מותר דאי נמי חזר וקיבל מעותיו עד עכשיו שלו היתה וחוזר ומוכרה לו. אבל רישא שעל כרחו צריך להחזיר לו מעיקרא לאו מכר הוא:
2