אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קצ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 192

א׳פר"ח זצ"ל ואסקינא אמר רב פפי עבד רבינא עובדא וחשיב ואפיק פירי דלא כרבה בר רב הונא. וקיימא לן כרבינא. וחזינא סוגי' דשמעתא משכנתא בלא נכייתא בעידנא דהדרא ארעא ופירי נמי הדרי. בנכייתא. רבינא סבר שדי כשדה אחוזה מה שדה אחוזה אף על גב דאכיל פירי טובא כיון דיהיב לכהן סלע ופונדיון לשנה שרייה ליה רחמנא הכא נמי שרי. ורבינא פליג עליה ולית הילכתא כרבינא בהא עכ"ל. ורבינו יצחק אלפס זצ"ל כתב וקיימא לן כרבה בזביני וכ"ש במשכנתא בלא נכייתא. אבל משכנתא בנכייתא אליבא דרבינא שריא. ואיהו גופיה אכיל בנכייתא דגמר לה משדה אחוזה. אע"ג דהא הויא פירי דשויא טובא אמר רחמנא פרוק ליה בד' זוזי הכא נמי לא שנא. רב פפי אכל רב כהנא ורב אשי לא אכלי בנכייתא דסבירא להו דאסירא והתם בשדה אחוזה הקדש ואוקמיה רחמנא אפירי. אבל הכא הלואה היא ומיחזי כריבית. הילכך אליבא דידהו אבק ריבית ואינה יוצאה בדיינין וקיימא לן כוותייהו וליתא לדרבינא בהאי. ואלא במאי ניכול במשכנתא דסורא. דכתבי הכי במשלם שניא אלין תיפוק ארעא דא בלא כסף:
1
ב׳[שם]
אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא האי משכנתא באתרא דמסלקי אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה. אכל טפי לא מפקינן מיניה. ולא מחשבינן משטרא לשטרא. ובדיתמי אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה אכל טפי מפקינן מיניה ומחשבינן משטרא לשטרא אמר רב אשי השתא דאמרת אכל פירי לא מפקינן מיניה אכל שיעור זוזי נמי לא מסלקינן ליה בלא זוזי מאי טעמא כל סלוקי נמי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא מאי טעמא אבק ריבית הוא ואבק ריבית אינה יוצאה בדיינין. איכא דאמרי עבד רב אשי עובדא ביתומים קטנים כגדולים. פרש"י זצ"ל באתרא דמסלקי במקום שנהגו להלוות סתם ומלוה אוכל פירות ולא פסק עמו בנכייתא כדלקמן ונהגו לסלק את המלוה ממנה בכל עת שתשיג יד הלוה למלוה . אכל שיעור זוזי כפי מה שנמכרין פירות בשוק ובא לפנינו הלוה ותבע ואמר איני רוצה שיאכל פירותי בריבית ישומו פירות שאכל ויטלם בחובו דאילו הוו לי זוזי מי לא הוה מסלקו ליה השתא נמי פירי דאכל זוזי דידי נינהו מסלקינ' ליה ואע"ג דאבק ריבית אינה יוצאה בדיינין ה"מ דשקל' המלוה אבל זה זריז הוא ואינו מניחו לאכול אלא כדי הקרן: אבל טפי לא מפקי' מיניה דאבק ריבית הוא ואינה יוצאה בדיינין ולא מחשבינן משטרא לשטרא אם חייב לו מעות בשטר אחר אין העודף הזה שאכל פירעון לחוב שטר אחר דהא אפוקי מיניה הוא מה שאכל כבר. ואם שדה זו של יתומין הוא והם לא מחלו על עודף שאכל והוה ליה כמאן דסלקוה משעה שאכל שיעור זוזי: לא מסלקי' ליה בלא זוזי. עד שיתן לו כל מעות הלואתו דכיון דכי אכלינהו לא בתורת פרעון אכלינהו הוה ליה אבק ריבית משעה שאכל ואינה יוצאה בדיינין וכל סלוקי משדה בלא זוזי אפוקי מיניה אבק ריבית שאכל הוא. והא דנקט לעיל אתרא דמסלקי דאילו אתרא דלא מסלקי שנהגו לאכול המשכון שנים הקצובות למנהגם אילו הוו ליה זוזי לא מצי מסלק ליה : בגדול' דאע"ג דאכל שיעור זוזי לא מסלקי דקסבר מתחילת אכילתו אבק ריבית הוא ואין כח בדיינין להוציא עכ"ל:
2