אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קצ״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 199
א׳אבל רש"י זצ"ל פי' דה"ג מקום שנהגו להעלות שכר כתף לבהמה מעלין ופי' מקום שנהגו שהשם עגלים וסייחים קטנים למחצה לחבירו נותן לו מעות בשכר שמוציאן ומכניסן על כתיפו מעלין. ולבר משכר עמלו ומזונו. רשבג"א שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו. דליכא טירחא לאפוקי ולעייולי לפי שנמשך אחר אמו ובלא עמל ומזון כי אמו (שהיא) עושה ואוכלת ואין צריך להעלות שכר כתף ואפילו במקום שנהגו להעלות לעגלים ולסייחים הנישומים לבדם. ורש"י לא בעי שכר עמלו ומזונו איכא גללים אפקורי מפקר להו.
1
ב׳כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וליתא לרשב"ג אלא בעינן שכר עמלו ומזונו. אמר רב נחמן הלכה כר' יהודה בטיבל עמו בציר והלכה כר' יוסי בר' יהודה בניסיובי ותותרי והלכה כרשב"ג:
2
ג׳[שם]
בני רב עיליש גברא רבה הוא ואיסורא לאינשי לא הוה ספי. מה נפשך אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר. פירש"י זצ"ל לא הוה מאכיל ריבית לבעל הבית דאי קביל עליה הכי ריביתא הוא דקא טרח בפלגא דפקדון משום פלגא דמלוה אלא שטרא ודאי הכי מפרשי' שקיבל עליו איזה מהן שירצה אי פלגא יקבל הנותן באגרא יקבל עליו אחריות ההפסד יותר ממחצית כגון תרי תילתי. דהשתא ליכא אלא תילתא מלוה דלא קביל רב עיליש אלא תילתא באחריות וקא שקיל פלגא באגרא והאי מאי דשקיל באגרא טפי מתילתא שכר עמלו שהוא טורח בשני תילתי פקדון אי פלגא בהפסד כלומר פלגא דכתב בשטרא ה"ק דאם ירצה רב עיליש יטול תרי תילתי באגר ויקבל עליו חצי ההפסד דאיכא שכר עמלו במאי דשקיל טפי באגר ממה שהגיע לחלק פלגא דמלוה. אמר רב כהנא כי אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא אמר לי דילמא רב עיליש טיבל עמו בציר הוה ואמר רב נחמן הלכה כר' יהודה. א"ל לאו הילכתא איתמר אלא שיטה איתמר והכי אמר רב נחמן ר' יהודה ור' יוסי בנו ור' שמעון כולם בשיטה אחת אמרו דבריהם והכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי למה לי למימר הלכה הלכה לימא הלכה כר' יהודה דמיקל מכולהו:
בני רב עיליש גברא רבה הוא ואיסורא לאינשי לא הוה ספי. מה נפשך אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר. פירש"י זצ"ל לא הוה מאכיל ריבית לבעל הבית דאי קביל עליה הכי ריביתא הוא דקא טרח בפלגא דפקדון משום פלגא דמלוה אלא שטרא ודאי הכי מפרשי' שקיבל עליו איזה מהן שירצה אי פלגא יקבל הנותן באגרא יקבל עליו אחריות ההפסד יותר ממחצית כגון תרי תילתי. דהשתא ליכא אלא תילתא מלוה דלא קביל רב עיליש אלא תילתא באחריות וקא שקיל פלגא באגרא והאי מאי דשקיל באגרא טפי מתילתא שכר עמלו שהוא טורח בשני תילתי פקדון אי פלגא בהפסד כלומר פלגא דכתב בשטרא ה"ק דאם ירצה רב עיליש יטול תרי תילתי באגר ויקבל עליו חצי ההפסד דאיכא שכר עמלו במאי דשקיל טפי באגר ממה שהגיע לחלק פלגא דמלוה. אמר רב כהנא כי אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא אמר לי דילמא רב עיליש טיבל עמו בציר הוה ואמר רב נחמן הלכה כר' יהודה. א"ל לאו הילכתא איתמר אלא שיטה איתמר והכי אמר רב נחמן ר' יהודה ור' יוסי בנו ור' שמעון כולם בשיטה אחת אמרו דבריהם והכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי למה לי למימר הלכה הלכה לימא הלכה כר' יהודה דמיקל מכולהו:
3
ד׳[דף ס"ט ע"א]
אמר רב מותר שליש בשכרך מותר פירש"י השם עגל למחצה בשכר והפסד ואמר לו מה שישביח יותר על שליש דמיו על עכשיו טול בשכרך הכל. והשליש והשאר נחלוק מותר רהא קביל עליה מספק ואע"ג דזימנין ליכא מותר שליש. ושמואל אמר לא מצא מותר שליש ילך לביתו ריקם. אלא אמר שמואל קוצץ לו דינר. ורב סבר לא קייצינ' ליה דינר והא אמר רב ריש עגלא לפטומא למקבע עגל עליו לפטומי במחצה הראש יטול כולן לחלקו בשכר עמלו ומזונו והשאר חולקין בשוה מאי לאו דאמר לי' מותר שליש בשכרך ואשמעינן רב דאי ליכא מותר שליש נישקול ריש עגלא. לא מותר שליש או דיש עגלא לפטומא. איכא דאמרי כי קאמר רב מותר שליש בשכרך כגון דאית בהמה למקבל דיש עליו לטרוח לפני בהמותיו ובשביל בהמה אחת עמהם אין טורחו נוסף דאמרי אינשי גביל לתורא גביל לתורי:
אמר רב מותר שליש בשכרך מותר פירש"י השם עגל למחצה בשכר והפסד ואמר לו מה שישביח יותר על שליש דמיו על עכשיו טול בשכרך הכל. והשליש והשאר נחלוק מותר רהא קביל עליה מספק ואע"ג דזימנין ליכא מותר שליש. ושמואל אמר לא מצא מותר שליש ילך לביתו ריקם. אלא אמר שמואל קוצץ לו דינר. ורב סבר לא קייצינ' ליה דינר והא אמר רב ריש עגלא לפטומא למקבע עגל עליו לפטומי במחצה הראש יטול כולן לחלקו בשכר עמלו ומזונו והשאר חולקין בשוה מאי לאו דאמר לי' מותר שליש בשכרך ואשמעינן רב דאי ליכא מותר שליש נישקול ריש עגלא. לא מותר שליש או דיש עגלא לפטומא. איכא דאמרי כי קאמר רב מותר שליש בשכרך כגון דאית בהמה למקבל דיש עליו לטרוח לפני בהמותיו ובשביל בהמה אחת עמהם אין טורחו נוסף דאמרי אינשי גביל לתורא גביל לתורי:
4