אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רי״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 211
א׳כתב רבינו אבי העזרי זצ"ל ואע"פ שאין שליחות לגוי אם אמר ראובן לשמעון היה שלוחי ולוה לי מעות מגוי בריבית ועשה שמעון כן מותר ליקח שמעון הריבית מראובן ולתת לגוי שהרי יש שליחות לישראל. ונעשה שמעון שליח של ראובן ולא של הגוי והוא אינו לא לוה ולא מלוה ולא ערב. וגוי שאמר לראובן תלוה לי מעות על המשכונות והלך ראובן ולוום משמעון לצורך גוי על המשכונות של גוי. א"נ ביקש לו תשיב משכונך בשבילי והוא אמר לשמעון זהו משכונו של גוי או אמר לו אני נותן לך ומזכה לך משכוני תחתיו דגוי ונתרצה שמעון מותר שמעון לקחת הריבית מראובן דהוי שלוחו דשמעון להלוות לגוי וכן כשזכה לו משכונו. ואם כופר ראובן ישבע שכדבריו ויפטר. ואפי' אם הגוי אלם ולא יפרע לראובן יטול שמעון הריבית. אבל אם הזכיר לו שם הגוי הרי ידע שאין דרכו לתת הריבית כולי האי ולא יתן ראובן משלו דידע ומחיל. ואם פודה ראובן במעות של עצמו המשכון הוי דמאות מ"מ הרבית מותר לקבל דהכי מסר לו המשכון ומזכה לו כל הריוח הראוי לו כדאמ' פ' המפקיד נעשה כאומר לכשתגנב ותרצה ותשלימני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו וזוכה בכפל וכ"ש דהכא מזכה לו הריוח שעתיד לבא מהיום ואפי' מרויח כמה שעמד המשכון. כבר זכה בו וקנאו כנגדו. וגוי שמישכן משכון לראובן בריבית ואח"כ מכרו הגוי לשמעון ושהה שמעון לפדותו מותר לראובן ליקח הריבית משמעון שהרי לא לוה הישראל שכנגדו. עכ"ל:
1