אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רי״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 213
א׳ורבינו גרשום פסק שאם אמר גוי לישראל צא ולוה לי מעות מישראל חבירך שמותר לעשות כן. כדתניא בתוספתא אסור לעשות כן מפני מראית העין. ומ"מ העולם נהגו היתר בדבר. ולפי מה שנהגו אם ישראל לוה מישראל חבירו לצורך גוי. וקצב עם הגוי בריבית ביוקר. ועם ישראל המלוה קצב בפחות ולאחר זמן יפדה הגוי את הערבון ונותן לישראל הריבית שקצב ביוקר. נראה שכל אותו הויתור לישראל הלוה ויש לו להחזיר העירבון בעל כרחו. אבל אם קצב עם ישראל ביוקר והגוי הוא אלם נראה שלא יתן הישראל מכיסו כלום שהרי על דעת הלוהו. ואם חושדו שקיבל יותר מן הגוי בצד ישבע שבועת היסת ויפטר. עכ"ל:
1