אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רכ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 222
א׳ויש לנו לסמוך כמו כן על קבלת רבינו שלמה זצ"ל דהכי קאמר אין לוין מעות כדרך הלואה על מנת שאם לא אשלם לך מעות עד זמן פלוני אתן לך פירות כשער של עכשיו והשתא דהדר ביה רב הונא הא נמי שרי. ואפשר דכי אמר רב הונא סתם אין לוין אתרוייהו קאמר כדפי' רש"י זצ"ל בקבלתו וכפי' ה"ג וכי הדר ביה מתרוייהו הדר ביה הילכך תרוייהו שרי. ת"ר המוליך חבילה ממקום הזול למקום היוקר מצאו חבירו ואמר לו תנה לי ואני אוליכנה ואעשה צורכי במעות עד זמן פלוני ואעלה לך כדרך שמעלין לך באותו מקום ברשות מוכר מותר. אם קיבל עליו מוכר אחריו' הדרך מותר דאין כאן מלוה עד שתמכר וכל מה שנמכר ביוקר של בעלים הראשונים הוא. ברשות לוקח אסור דמהשתא מלוה היא גבי' ויהיב ליה טופיינא דדמי כריביתא:
1