אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רמ״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 247

א׳וזה לשון פי' רבינו חננאל זצ"ל. קשיא דרשב"ג אדרשב"ג ופרקינן לא קשי' הא דקתני זקפן עליו במלוה וכתב לי' הכי הוא דלא מצי הדרי. הא לא כתב הכי מצי הדר. דעייל ונפיק אזוזי וכדרבא האי מאן דזבין מידי ועייל ונפיק אזוזי לא קנה. ואם נתרצה וזקפו עליו הדמים קנה מיד ומחזיר הדמים שזקף עליו במלוה אפי' לאחר כמה שנים והך דתניא קנה אע"ג דלא כתב ליה הכי ולא זקף עליו במלוה (אפי' לאחר כמה שנים והך דתניא קנה אע"ג דלא כתב ליה הכי ולא זקף עליו במלוה) בדלא עייל ונפיק אזוזי ואין יכולין לחזור בהן כלל. וכיון דאחזיק בה קנאה ולא מצי הדרי בהו ומהדר הוא לדמי. ש"מ דהני תרתי דמתני' עירבון נינהו מדרמינן דא על דא. ומדפרקינן הא דעייל ונפיק אזוזי לא קנה ואי עייל ונפיק אזוזי קנה כר' יוחנן דאמר ערבון כנגד כולו הוא קונה. אבל הקונה קרקע ופרע מקצת דמים ולא בתורת ערבון יהיב ליה ועייל ונפיק אזוזי לא קנה וה"מ בשדה אחת אבל בשתי שדות קנה כנגד מעותיו. כדתניא מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן בד"א בזמן שנתן לו דמי כולן אבל לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו. וכן אמר רבא בקידושין פ"א. וראינו רבותינו הגאונים שאומרי' שאפי' הנותן מקצת בתור' דמים וחזר בו המוכר קנה לוקח בקרקע כנגד מעותיו כפשטא דהא מתני' ולא עמדו על אלה הדברים היטב כי יש עליהם כמה תשו' וצריכים לפני ולפנים כדי שיתבררו לעשות בהם מעשה. והא דאמר רבא מאן דזבין מידי ועייל ונפיק אזוזי לא קנה בדגלי דעתיה דלא מזבין האי מידי אלא משום דצריך לדמי השתא בדוחקא אבל אי מזבין מיזבין לאישתלומי דאי לאחד או ליומא חורא בלא נחיצותא מעידנא דאחזיק קנה וזוזי מקבל בתר הכי דנעשו עליו כמלוה. והיכא דעייל ונפיק אזוזי אפי' לא נשאר לו למפרע אלא זוז אחד לא קנה דקיי"ל זוזא כזוזי דמי ויש לו לחזור ואפי' במטלטלי דהא חמרא מטלטלי הוא בר ממוכר שדהו מפני רעתה דאע"ג דעייל ונפיק אזוזי קנה. סוגיא דשמעת' עירבון כקרקע ולא עייל ונפיק אזוזי קנה הכל ומחזיר השאר אפי' לאחר כמה ואי עייל ונפיק אזוזי קנה כנגד מעותיו. אבל הקונה סתם ולא נתן מעותיו עירבון אלא בתורת פירעון ועייל ונפיק אזוזי לא קנה הכל. לא עייל ונפיק אזוזי קנה כנגד מעותיו עכ"ל. ולדברי רש"י זצ"ל כשנתן מעותיו בתורת פירעון ולא עייל ונפיק אזוזי קנה הכל. ולענין הלכה למעשה נראה כדברי רבינו ש"י זצ"ל. כתב הרב ר' אלחנן זצ"ל בשם רבינו יצחק אביו זצ"ל הא דאמר רב אשי לרב אחא בריה דרב יוסף תתרגם שמעתך במוכר שדהו מפני דעתה דהתם קני מספקא ליה לר' אי התם קני אפילו בזוזי. או דוקא בזוזא נמד ומקני ליה אבל בזוזי . ושוב נראה לי דמדקאמר בתר הכי ואי טרח הוה משכח לזבוני במאה ולא טרח וזבין וקא עייל ונפיק אזוזי כמוכר שדהו מפני דעתה דמי או לא. שמעינן מינה דה"פ הכא תתרגם שמעתיך במוכר שדהו מפני רעתה ולכך אמ' בעייל ונפיק אזוזי הוה אמרינן נמי הכי עכ"ל. וכן פר"ח זצ"ל וכן משמע לשון רש"י זצ"ל:
1