אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רמ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 248
א׳כתב בפר"ח זצ"ל הא דאמור רבנן זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זביני לא מוכחא מלתא אלא במקרקעי אבל במטלטלי ספיקא הוא. וקיימא לן ספק ממונא לקולא לנתבע והלוקח הוא הנתבע. וזה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראי' וכיון שאין שם ראיה אין מוציאין מיד הלוקח עכ"ל. מתני' שכר את החמר ואת הקדר להביא פירפיירין או חלילין לכלה או למת פי' פירפיירין עצים משופים ונאים לעשות לו אפריון וחלילין לשמח חתן וכלה או לקונן למת. פועלים להעלות פשתנו מן המשרה וכל דבר שהוא אסר וחזרו בהם. מקום שאין אדם שאינו מוצא פועלים לשכור והפשתן אבד והוא סמך עליהן בני אדם ביוקר ועליהן לשלם או מטען:
1
ב׳[שם]
עד כמה שוכר עליהם אמר רב נחמן עד כדי שכרן אם עשו אצלו מקצת המלאכה ולא קיבלו כלום שוכר עליהם על מה שחייב להם יוסיף לאחרים ויגמרו. איתיביה רבא לרב נחמן עד ארבעים וחמשים זוז א"ל כי תניא ההיא כשבאתה החבילה לידו פרש"י זצ"ל אם יש בידו משלהם הרבה כדרך האומנין המקבלים עליהם מלאכה מביאים כלי אומנתם לבית בעל הבית:
עד כמה שוכר עליהם אמר רב נחמן עד כדי שכרן אם עשו אצלו מקצת המלאכה ולא קיבלו כלום שוכר עליהם על מה שחייב להם יוסיף לאחרים ויגמרו. איתיביה רבא לרב נחמן עד ארבעים וחמשים זוז א"ל כי תניא ההיא כשבאתה החבילה לידו פרש"י זצ"ל אם יש בידו משלהם הרבה כדרך האומנין המקבלים עליהם מלאכה מביאים כלי אומנתם לבית בעל הבית:
2