אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ער״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 277
א׳כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל ומסתברא לן דהא דרבא אליבא דר' מאיר ראמר נתקל פושע הוא ובדין הוא דלישלם אלא תקינו רבנן דמישתבע דשלא בכונה ומיפטר דלא מצי לאשתבועי דלא פשע דפושע ניהו גביה אבל רבנן סברי דנתקל לאו פושע הוא הכי משביעינן ליה דשלא בפשיעה נשברה בין שומר חנם בין שומר שכר וליתא לדר' יהודה דאמר שומר שכר משלם. דקיימא לן סתם מתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתני' ועוד תקנת חכמי' היא שאם אי אתה אומר כן אין לך אדם שמעביר חבית ממקום למקום לחבירו. ואי איכא סהדי דשלא בפשיעה נשברה פטור אפי' בשבוע' דתניא איסי בן יהודה אומר אין רואה שבועת י"י תהיה בין שניהם הא יש רואה יביא ראיה ויפטר. עכ"ל:
1
ב׳[דף פ"ג ע"א]
ההוא גברא דהוה קא מעברא חביתא דחמרא בריסתקא דמחוזא תברא בזיזא דמחוזא אתא לקמיה דרבא א"ל ריסתקא דמחוזא שכיחי בה אינשי זיל אייתי סהדי דלא פשעת בה ואיפטר. פירש"י זצ"ל ואינך נאמן אלא בעדים א"ל רב יוסף בריה כמאן כאיסי בן יהודה א"ל אין כאיסי וסבירא לן כוותיה:
ההוא גברא דהוה קא מעברא חביתא דחמרא בריסתקא דמחוזא תברא בזיזא דמחוזא אתא לקמיה דרבא א"ל ריסתקא דמחוזא שכיחי בה אינשי זיל אייתי סהדי דלא פשעת בה ואיפטר. פירש"י זצ"ל ואינך נאמן אלא בעדים א"ל רב יוסף בריה כמאן כאיסי בן יהודה א"ל אין כאיסי וסבירא לן כוותיה:
2
ג׳[שם]
ההוא גברא רא"ל לחבריה זיל זבין לי ארבע מאה דני דחמרא אזל וזבן ארבע מאה דני חמרא ותקיפו ליה אתא לקמיה דרבא א"ל ארבע מאה דני חמרא דאיתקיפו קלא אית להו אימת איתקיפו להו זיל אייתי סהדי דכי זבנת יתהון חמרא מעליא הוו ואיפטר. א"ל רב יוסף בריה כמאן כאיסי א"ל אין כאיסי וסבירא לן כוותיה. אתקין ר' חייא בסיכרא דדרא באגרא פי' מוט כפוף באמצעו ונותנו על כתיפו ונושא שני כדין בשני ראשין ואיתבר משלם פלגא. פועל שקיבל עליו להוליך חביות ממקום למקו' ונשאו באותו מוט ונשבר משלם פלגא מאי טעמא נפיש לחד ולא הי' לבדו להטעינו וזוטר לתרי וכיון דאינו ראוי לשני משאות דרך בני אדם להתחזק ולטוענו באחר הילכך דמי נמי לאונס. דדרי בריגלא פי' עץ מפוצל בראשו וקושר משא שני בני אדם ומכניס צוארו בין שני פיצולן ומוטל על שני כתיפיו וראשו של מטה ארוך וכשעומד לפוש תוחבו בקרקע משלם כולה שפשיעה הוא שהרבה במשא דשני ב"א:
ההוא גברא רא"ל לחבריה זיל זבין לי ארבע מאה דני דחמרא אזל וזבן ארבע מאה דני חמרא ותקיפו ליה אתא לקמיה דרבא א"ל ארבע מאה דני חמרא דאיתקיפו קלא אית להו אימת איתקיפו להו זיל אייתי סהדי דכי זבנת יתהון חמרא מעליא הוו ואיפטר. א"ל רב יוסף בריה כמאן כאיסי א"ל אין כאיסי וסבירא לן כוותיה. אתקין ר' חייא בסיכרא דדרא באגרא פי' מוט כפוף באמצעו ונותנו על כתיפו ונושא שני כדין בשני ראשין ואיתבר משלם פלגא. פועל שקיבל עליו להוליך חביות ממקום למקו' ונשאו באותו מוט ונשבר משלם פלגא מאי טעמא נפיש לחד ולא הי' לבדו להטעינו וזוטר לתרי וכיון דאינו ראוי לשני משאות דרך בני אדם להתחזק ולטוענו באחר הילכך דמי נמי לאונס. דדרי בריגלא פי' עץ מפוצל בראשו וקושר משא שני בני אדם ומכניס צוארו בין שני פיצולן ומוטל על שני כתיפיו וראשו של מטה ארוך וכשעומד לפוש תוחבו בקרקע משלם כולה שפשיעה הוא שהרבה במשא דשני ב"א:
3
ד׳[שם]
הנהו שקולאי פי' נושאי משאות דהוו מעיילין חביתא דחמרא לרבא בר רב הונא תברוה פי' רבינו ש"י זצ"ל שלא במקום מודרון ובפשיעה. שקל לגלימייהו אתא לקמיה דרבא א"ל זיל הב להו גלימייהו א"ל דינא הכי א"ל אין למען תלך בדרך טובים לפנים משורת הדין אזל הב להו גלימייהו אמרו ליה עניי אנן וטרחינן כולי יומא א"ל זיל הב להו אגרייהו א"ל דינא הכי א"ל אין ואורחות צדיקים תשמור:
הנהו שקולאי פי' נושאי משאות דהוו מעיילין חביתא דחמרא לרבא בר רב הונא תברוה פי' רבינו ש"י זצ"ל שלא במקום מודרון ובפשיעה. שקל לגלימייהו אתא לקמיה דרבא א"ל זיל הב להו גלימייהו א"ל דינא הכי א"ל אין למען תלך בדרך טובים לפנים משורת הדין אזל הב להו גלימייהו אמרו ליה עניי אנן וטרחינן כולי יומא א"ל זיל הב להו אגרייהו א"ל דינא הכי א"ל אין ואורחות צדיקים תשמור:
4