אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ר״פOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 280
א׳הילכך איתבריר לן דהולכין אחד המנהג לענין דיני ממונות והבא לשנות המנהג וטוען שהתנה בענין אחר ולא כמו שהמנהג נוהג עליו להביא ראיה. מיהו נראה בעיני וכגון שהוא מנהג קבוע על פי חכמי המקום כדאמ' במסכת סופרים בפ' מפסיקין בברכות שאין הלכה נקבעת אלא עד שיהא מנהג. וזהו שאמרו מנהג מבטל הלכה מנהג וותיקין. אבל מנהג שאין לו ראיה מן התור' אינו אלא כטועה בשיקול הדעת. הא למדת שאין מנהג חשוב אלא א"כ הנהיגוהו וותיקים וחכמי הדור. ומה שפיר' לעיל היכא שיצאו מבני העיר לדור במקום דיש להם ללכת בממון אחד מנהג העיר שיצאו משם היינו דוקא שלא בא לדור בעיר אחרת שיש להם מנהג אחר אלא מעצמם רוצים להתיישב במקום אחר. אבל אם באו לעיר שיש בה מנהג אחר נוהגים כמנהג העיר שבאו. והכי אמ' בירוש' דשמעתין בני טביריא לא משכימים ולא מעריבים בני מעון משכימי' ומעריבים. בני טביריא שבאו לשכור בבית מעון נשכרין כבי טביריא. אבל מי שעלה לשבור פועלים מבית מעון יכיל למימר לון דכי סליקת במחשבתכון דלא הוצא משכח למיגר פועלין מן טבריא אלא כגון דשמעי עליכון שאתם משכימים ומעריבים בגין כן סליקית הכא:
1