אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא רפ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 288
א׳פי' רש"י זצ"ל כשור דהא אקשת חוסם לנחסם והיינו סברת רבינא דלעיל דמקיש חוסם לנחסם. ומינה שמעינן דהלכה כר' יוסי בר יהודה דהא רבינא סבירא ליה כוותיה. בעי רבה בר רב הונא דש באווזין ותרנגולין שאין להם ידים להשען וכל משענותם על רגליהם לר' יוסי בר יהודה מהו בכל כחו בעינן והא איכא או דילמא ידיו ורגליו בעינן והא ליכא תיקו. אמר רב נחמן אמ' רבה בר אבוה פועלין עד שלא הילכו שתי וערב בגת שדרכו להטיל ענבים על הגת ודורכים ברגליהם על הגת ועד שלא הילכו שתי וערב כי אין מלאכתן ניכרת ביין אלא בענבים לפיכך אוכלים בענבים ואין שותין יין דהוה ליה כעושה מין זה ואוכל מין אחר. משהילכו בגת שתי וערב אוכלין ענבים ושותין יין:
1
ב׳[שם]
מתני' היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים. בענבים לא יאכל בתאנים. אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע אצל היפות ואוכל מהן כל אכילתו. וכולן לא אמרו שיאכל אלא בשעה שהוא עוסק במלאכה ולא שישב לו ויאכל ויאמר הרי מנעתי עצמי עד כאן ולא בטלתי לאכול עכשיו אשב לי ואוכל. אבל מפני השב אבידה לבעלים שלא יבטל ממלאכה אמרו הפועלים אוכלים בהליכתן מאומן לאומן כשגמרו שורה זו והולכין להתחיל בחברתה. ואע"ג דההיא שעתא לאו שעת מלאכה היא ניחא לבעל הבית בהכי ובחזירתם מן הגת. וחמור כשהיא פורקת. ואסקינן עושה בגפן זו אינו אוכל בגפן אחר. וחמור עד שתהיה פורקת בהליכתה אוכלת ממשאוי שעל גבה. תנינא להא דתנו רבנן וש"מ דוקא תנא דידן אמת הוא חמור וגמל אוכלין ממשאוי שעל גביהן ובלבד שלא יטול בירו ויאכילם. ירושלמי אמ' לא כתי' כי תבא בקמת רעך ואכלת ענבים וכי מה יש בכרם לאכול אלא ענבים אלא ללמדך שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים:
מתני' היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים. בענבים לא יאכל בתאנים. אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע אצל היפות ואוכל מהן כל אכילתו. וכולן לא אמרו שיאכל אלא בשעה שהוא עוסק במלאכה ולא שישב לו ויאכל ויאמר הרי מנעתי עצמי עד כאן ולא בטלתי לאכול עכשיו אשב לי ואוכל. אבל מפני השב אבידה לבעלים שלא יבטל ממלאכה אמרו הפועלים אוכלים בהליכתן מאומן לאומן כשגמרו שורה זו והולכין להתחיל בחברתה. ואע"ג דההיא שעתא לאו שעת מלאכה היא ניחא לבעל הבית בהכי ובחזירתם מן הגת. וחמור כשהיא פורקת. ואסקינן עושה בגפן זו אינו אוכל בגפן אחר. וחמור עד שתהיה פורקת בהליכתה אוכלת ממשאוי שעל גבה. תנינא להא דתנו רבנן וש"מ דוקא תנא דידן אמת הוא חמור וגמל אוכלין ממשאוי שעל גביהן ובלבד שלא יטול בירו ויאכילם. ירושלמי אמ' לא כתי' כי תבא בקמת רעך ואכלת ענבים וכי מה יש בכרם לאכול אלא ענבים אלא ללמדך שאם היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים:
2
ג׳[דף צ"ב ע"א]
מתני' אוכל פועל קישות וכותבת אפילו היא שוה דינר ויותר על שכרו ר' אלעזר חסמא אמר לא יאכל פועל יותר על שכרו. וחכמים מתירין אבל מלמדין לאדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח לפניו שימנעו מלשוכרו למלאכתו. חכמים היינו ת"ק. מלמדין את האדם איכא בינייהו לת"ק לית ליה מלמדין לרבנן אית להו מלמדין:
מתני' אוכל פועל קישות וכותבת אפילו היא שוה דינר ויותר על שכרו ר' אלעזר חסמא אמר לא יאכל פועל יותר על שכרו. וחכמים מתירין אבל מלמדין לאדם שלא יהא רעבתן ויהא סותם את הפתח לפניו שימנעו מלשוכרו למלאכתו. חכמים היינו ת"ק. מלמדין את האדם איכא בינייהו לת"ק לית ליה מלמדין לרבנן אית להו מלמדין:
3
ד׳[שם]
אמר ר' יוסי אפילו לא שכרו אלא לבצור אשכול ענבים אחר אוכלו וא"ר יוסי אפילו לא בצר אלא אשכול ענבים אחד אוכלו:
אמר ר' יוסי אפילו לא שכרו אלא לבצור אשכול ענבים אחר אוכלו וא"ר יוסי אפילו לא בצר אלא אשכול ענבים אחד אוכלו:
4
ה׳[דף צ"ג ע"א]
מתני' קוצץ אדם על ידי עצמו ועל ידי בניו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהם דעת. אבל אינו קוצץ לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהם דעת. איבעיא להו פועל משלו הוא אוכל או משל שמים הוא אוכל. מאי נפקא מינה דאמר תנו לאשתו ובניו אי אמרת משלו הוא אוכל יהבינן אי אמרת משל שמים הוא אוכל לדידי' זכי ליה רחמנא לבריה ולאשתו לא זכי להו רחמנא ומסקי' דפלוגתא דתנאי היא דתנא דידן דקתני אינו קוצץ ע"י עבדו ושפחתו הקטנים סבר משל שמים הוא אוכל ותנא ברא דקתני קוצץ על ידי עבדו שפחתו הכנענים בין גדולים בין קטנים סבר משלו הוא אוכל:
מתני' קוצץ אדם על ידי עצמו ועל ידי בניו ובתו הגדולים ועל ידי עבדו ושפחתו הגדולים ועל ידי אשתו מפני שיש בהם דעת. אבל אינו קוצץ לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הקטנים ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהם דעת. איבעיא להו פועל משלו הוא אוכל או משל שמים הוא אוכל. מאי נפקא מינה דאמר תנו לאשתו ובניו אי אמרת משלו הוא אוכל יהבינן אי אמרת משל שמים הוא אוכל לדידי' זכי ליה רחמנא לבריה ולאשתו לא זכי להו רחמנא ומסקי' דפלוגתא דתנאי היא דתנא דידן דקתני אינו קוצץ ע"י עבדו ושפחתו הקטנים סבר משל שמים הוא אוכל ותנא ברא דקתני קוצץ על ידי עבדו שפחתו הכנענים בין גדולים בין קטנים סבר משלו הוא אוכל:
5