אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ש״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 301
א׳הילכך איתבריר לן דהלכה כר' מאיר דבעי' תנאי כפול. ותימה על מה אנו סומכין דלא כפלינן האידנא לתנאים. ולענין ממון פי' רבינו שמואל זצ"ל בפרק יש נוחלין דלא בעינן תנאי כפול בההיא דאמר רבא אתרוג זת נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו לי נטלו ויצא בו החזירו יצא לא החזירו לא יצא קמ"ל דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה. ופי' רבי' שמואל זצ"ל התם אע"ג דלגבי גיטין קיימא לן כר' מאיר דבעינן תנאי כפול כדאמ' בפרק מי שאחזו. אתקין שמואל בגיטא דשכיב כו' ה"מ לענין גיטא וקידושין הוא דבעינן תנאי כפול לכתחילה לרווחא דמילתא דילפינן מבני גד ובני ראובן. מיהו לגבי דיני ממונות לא בעינן תנאי כפול אלא גילוי דעת בעלמא הוא דבעינן וכיון דאמר על מנת שתחזירי לי גלי דעתיה דלא יהיב ליה אלא לדעת שיחזירוהו לו אע"ג דלא כפליה למימר אם לא תחזירהו לי לא תהא מתנה אלא א"כ נתקיים התנאי דהא אפי' היכא דלא פירש כלום ואיכא למיתלי בתר דאומדן דעתא אזלינן בפירקא דלעיל גבי דינין הרבה. כגון הכותב נכסיו לאשתו . ולקמן בפרק מי שמת גבי שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים. וגבי מי ששמע שמת בנו וכתב נכסיו לאחרים ואחר כך בא בנו דאמ' בפ' מי שמת דלא הויא מתנה. עכ"ל:
1
ב׳ונראה בעיני שרבינו שמואל זצ"ל סובר דלא קיימא לן כר' מאיר ולא בעינן תנאי כפול לא בגיטין וקידושין ולא בדבר ממון אלא בגט דאתקין שמואל ורבא לתנאי כפול לרווחא דמילתא. ולכתחילה דוקא וגבי ממון לא תקון. וסמכינן אאומדן דעתא. מיהו ר' מאיר גופיה בעי תנאי כפול בין בממונא בין באיסורא. דעיקר תנאי כפול לא ילפינן אלא מתנאי בני גד ובני ראובן והתם ממילא הוא הילכך אתי שפיר דלא כפלינן לתנאיה האידנא בממונא. וראיה לדבר דר' מאיר בעי תנאי כפול בין באיסורא בין בממונא. כדמוכח במי שאחזו לענין גט כדפרי' דהיינו איסור'. ותנן בפ"ק דנדרים לא חולין שאוכל לך אסור ואמר בגמרא סברוה מאי לא חולין לא חולץ ליהוי אלא קרבן מני מתני' אי ר' מאיר לא אית ליה לר' מאיר מכלל לאו אתה שומע הן דתנן ר' מאיר אומר כל תנאי שאינו כבני גר ובני ראובן אינו תנאי ופרכינן דסוף פרק ואלו מותרין. ובסוף פ' שבועת העדות אמר דלית ליה לר' מאיר מכלל לאו אתה שומע הן בממונא. אלא ודאי ר' מאיר אית ליה תנאי כפול בין באיסורא בין בממונא. וליתא לדר' מאיר לא באיסורא ולא בממונא. אלא דשמואל ורבא תקון תנאי כפול לענין גיטין וקידושין ולענין ממונא קיימא לן כר' חנינא בן גמליאל בפ' האומר וכר' יהודה דנדרים דלא בעינן תנאי כפול. וסמכינן אאומדן דעתא. וההיא דסוף פ' שבועת העדות דאסקינן דבאיסורא אית ליה לר' מאיר מכלל לאו אתה שומע הן פי' רבי' תם זצ"ל דלא איירי אלא בשתויי יין ופרועי ראש והכי מוכח בירושלמי בפ' בכל מערבין ובפ' האומר דבאיסורא בעי תנאי כפול דאמר התם תמן תנינן מתנה אדם על עירובו בעי מתני' מתנה אדם על עירובו . אמר ר' אלעזר מאן תנא אם באו ואם לאו באו ר' מאיר. היידן ר' מאיר חבריא אמרין ר' מאיר דקידושין. דתני האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת אם לאו אינה מקודשת. ר' מאיר אומר בין ירדו בין לא ירדו מקודשת עד שיכפול תנאו. הכל מודים שאם אמר לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. ר' יוסי אמר ר' מאיר דעירובין היא דתנינן תמן אם ספק ר' מאיר ור' יהודה אומ' הרי זה חמר גמל ר' יוסי ור' שמעון אומ' ספק העירוב אמר ר' יוסי לא אמר ר' מאיר אלא לחומרין אמר ר' מאיר מנא ויאות. בעירובו אילו שלא זכה לו עירובו כבני עירו והכא לראשון אינה מקודשת שלא ירדה גשמים לשני אינה מקודשת שלא כפל הראשון. ר' חני בעי קומי ר' יוסי ההן אם לא כלאחר הוא א"ל שניה היא שהיתה הארץ לפניהם והוא מבקש להוציאה מידם. ר' יהודה בן פזי בשם ר' אחא ירדו לסימפון דקידושין בשיטת ר' מאיר ר' חנינא דחבריהון דרבנין בעא למה לי כר' מאיר אפי' כרבנן לא כן אמר ר' אבא בשם ר' חנינא סדר סימפון כך הוא אנא פלוני בר פלוני מקדש לך אינתתי פלונית בת פלוני על מנת למיתן לך מקמת פלן ומכנסתיך ביום פלוני ואם אתא יום פלוני ולא כנסתיך לא יהא עליך כלום ויאמר על מנת שלא לכפול תנאו אלו לא כפל תנאי מיעקר קידושין א"ר יוסי בר בון בכל אתר אית ליה לר' מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן והכא לית ליה אמ' ר' מתניא חומר הוא בעריות. הא למדת דר"מ בעי באיסורא תנאי כפול דקידושין היינו איסורא. אך סיפא דירוש' אתיא בגמגום דמסיק בכל אתר אית ליה לר' מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן לבר מעריות משום חומרא דעריות דהא פרי' לעיל דר"מ בעי תנאי כפול אפי' בשאר איסורי דלאו עריות. ומפרש רבינו תם זצ"ל דהא דמסיק חומר בעריות לאו דוקא משום חומרא קאמר אלא בעריות כגון קידושין וגיטין ושבועת סוטה דשייך בהו ממון והוא הדין בשאר איסורי אע"ג דלית בהו ממון כדמוכח בנדרים ולא אתא לאפוקי אלא שתויי יין ופרועי ראש דבהנהו אמרינן ס"פ שבועת העדות לר' מאיר דמכלל לאו אתה שומע הן. ולא נהירא לה"ר אלחנן זצ"ל דהא לשון חומר בעריות לא משמע הכי. ועוד אין זו חומרא אם צריך תנאי כפול בגירושין אין זו אלא קולא דאם לא כפל תנאו הוי הגט אפי' לא נתקיים התנאי. ועוד דבנדרים גמרי' בכמה דוכתי והא לית ליה לר' מאיר מכלל לאו אתה שומע הן. אלמא פשיטא לן דלר"מ לית ליה הכי. וכאן יאמר איפכא דבכל אתר אית ליה מכלל לאו אתה שומע הן. ומתוך כך גרסי' איפכא אמר ר' יוסי בר בון בכל אתר לית ליה לר' מאיר מכלל לאו אתה שומע הן והכא אית ליה פי' לענין גירושין וקידושין שמועיל התנאי בלא כפילות לענין שיחולו גירושין וקידושין מספק. ומתרץ דמחמיר בעריות לעשות הדבר מספק אע"פ שמן הדין התנאי בטל ומעשה קיים כיון שלא כפל. אי נמי נ"ל לגרוס חומר הוא בעירובין ולא גרסי' בעריות והכי פירוש' לענין עירוב אית ליה שמועיל התנאי מספק לענין שהוא חמר גמל. ומתרץ חומר הוא בעירובין דלענין שביתה לקנות מספק מחמיר ר' מאיר. הילכך איתבריר לן דר' מאיר בכל מקום בעי תנאי כפול בין באיסור' בין בממונא לבר משתויי יין ופרועי ראש ולית לן דר' מאיר לא באיסורא ולא בממונא אלא שבגיטין וקידושין תקין שמואל ורבא לרווחא דמילתא דעלמא. אבל בממונא דקיימא לן כר' חנניא בן גמליאל דמתני' ופרק האומר וכר' יהודה דפ"ק דנדרים דלא בעינן תנאי כפול. הילכך הא לא כפלינן האידנא לתנאין בממונא מנהג תורה הוא כי אין צריך לכפול התנאי בשום ממון. ולר' מאיר דבעי תנאי כפול לא שנא אם אמר בלשון אם. לא אם אמר בלשון על מנת לעולם בעי לכפול תנאי כדמוכח בירוש' דהאומר ודבכל מערבין דתני האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת לא ירדו אינה מקודשת ר' מאיר אומר בין ירדו בין לא ירדו מקודשת עד שיכפול התנאי. הא למדת דעל מנת נמי בעי ר' מאיר לכפול תנאו. והכי מוכח בגמ' דידן בפ' מי שאחזו דת"ר הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים אע"פ שלא נתקיים התנאי ה"ז גט לפי שלא אמר לה אם תשמשי אם לא תשמשי אם תניקי אם לא תניקי דברי ר' מאיר וחכמים אומרים נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט. ורמינהי הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים ע"מ שתניקי את בני שתי שנים מת האב או מת הבן אינו גט דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אע"פ שלא נתקיים התנאי הרי זה גט יכולה היא שתאמר לו תן לי אביך ואשמשנו תן לי את בנך ואניקנו קשיא דר' מאיר אדר' מאיר קשיא דרבנן אדרבנן. דר' מאיר אדר' מאיר לא קשיא התם בדלא כפליה לתנאיה הכא בדכפליה לתנאיה. דרבנן אדרבנן לא קשיא מאן חכמים דהכא רשב"ג היא דאמר כל עכבה שאינה הימנה הרי זה גט. הא למדת דר' מאיר אפי' בעל מנת בעי לכפול תנאו. ותשובה לדברי האומר דבעל מנת לא בעי ר' מאיר לכפול תנאו. וכתב לשם רבינו יצחק אלפס זצ"ל והילכתא כרבנן. ואע"ג דקיימא לן דבעינן תנאי כפול ה"מ אם תשמשי ואם לא תשמשי כענין שנאמר אם יעברו ואם לא יעברו. וכדאתקין שמואל ודבא בגיטא דשכיב מרע אבל על מנת כאומר מעכשיו דמי עכ"ל. הרי פסק דבאם קיימא לן כר' מאיר ובעל מנת קיימא לן כרבנן דלא בעי לכפול אע"ג דלישנא דקיימא לן שכתב משמע לגמרי קיימא לן ולא לרווחא דמילתא אפי' הכי אנן לא קיימא לן כר' מאיר כלל ולא בעי לכפול לא בגיטין וקדושין לא בשאר איסורים לא בממונא דקיי"ל כר' חנינא בן גמליאל וכר' יהודה דלא בעי תנאי כפול כלל אלא שבגיטין וקדושין תקינו שמואל ורבא דבעי לכפול לרווחא דמילתא בעלמא כדפרי' רבינו שמואל זצ"ל ביש נוחלין. והא דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר בדבר של ממון תנאו קיים. וקיימא לן כר' יהודה דתנן בפ' הכותב כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירות פירותיך בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה רשב"ג אומר אם מתה יורשה מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתו' בתורה תנאו בטל ואמר רב הלכה כרשב"ג. וכתב לשם רבי' יצחק אלפס זצ"ל ולית הילכתא כוותיה דקיי"ל תנאי שבממון תנאו קיים. ירוש' אמר ר' יוסי אלין דכתבין אין מתה בלא בני כל כמה דלא תהדר לבית נשא תנאי ממון הוא וקיים. ואמ' נמי בירושלמי דפירק' כל המתנה על מה שכתוב בתורה את שהוא של ממון תנאו קיים ואת שאינו של ממון תנאו בטל. כיצד אמר לאשה הרי את מקודשת לי שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודש' ותנאו קיים שם מת אינה זקוקה ליבם הרי זו מקודשת ותנאו בטל. מיהו לא ידענא טעמא אמאי שבקינן גמרא דידן ופסקינן כירושלמי אם לא דקיימא לן ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה:
2