אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שי״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 312
א׳פר"ח זצ"ל וכן הרב כשאול להו לתלמידים בימי הכלה ואין להתעסק אלא באותן הפרקי' שגילה להו בכלה שעברה ואם ישאלו התלמידים מן הרב שאלה ונשברה או מתה שאלה בבעלי' היא ופטורין. וכן התלמידים בשאר ימות השנה כשאולין הן לרבן. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
מר בר חנינא אוגר כודניתא לבי חוזאי נפק לדלויי טעונא בהדייהו פשעו בה ומית אתא לקמיה דרבא חייבינהו אמרו ליה רבנן לרבא פשיעה בבעלים היא דדלי בהדייהו איכסיף. לסוף איגלאי מילתא דלמיסר טעוניה הוא דנפק פי' לראות שלא ירבו במשאה ולא נפק לדלויי בהדייהו אלא לפקוד בהמתו שלא יטעינה הדבה ודלה המשאוי לראות כמה משקלו אם כבד הוא מותר ולהנאתו הוא עשה ולא להנאת השוכר ואישתכח דליתא פשיעה בבעלי' ושפיר חייבו רבא לשלומי:
מר בר חנינא אוגר כודניתא לבי חוזאי נפק לדלויי טעונא בהדייהו פשעו בה ומית אתא לקמיה דרבא חייבינהו אמרו ליה רבנן לרבא פשיעה בבעלים היא דדלי בהדייהו איכסיף. לסוף איגלאי מילתא דלמיסר טעוניה הוא דנפק פי' לראות שלא ירבו במשאה ולא נפק לדלויי בהדייהו אלא לפקוד בהמתו שלא יטעינה הדבה ודלה המשאוי לראות כמה משקלו אם כבד הוא מותר ולהנאתו הוא עשה ולא להנאת השוכר ואישתכח דליתא פשיעה בבעלי' ושפיר חייבו רבא לשלומי:
2