אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שכ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 322
א׳מדפי' ואיכא למ"ד הילך פטור ולא משמע דקיימא לן דהילך פטור משמע דסבר דהילך חייב. והרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל כתב דמר ר' עמרם גאון זצ"ל אמר ליתא לדרב ששת דאמר הילך פטור הכי אמר מר רב האיי גאון זצ"ל הילכתא כר' חייא דאמר ר' יוחנן קאי כוותיה דאמר שבועה זו תקנת חכמים היא וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון והוה ליה הילך כמוד' במקצת הטענה ומתניתין נמי קא מסייעא להו שנים אוחזין בטלית כדאיתא בפ"ק ולזאת דעתי מסכמת אני המחבר. וההיא דלקמן דאוקמא רב ששת למתני' כר' מאיר דאמר עבדא כמטלטלי דמי ופרכי' אכתי הילך הוא ואמר רבא עבדא דקטעה לידיה שדה שחפר בה בורות שיחין ומערות ההיא לאו ראיה דרבא אליבא דרב ששת קאמ' דלא תיקשי ליה מתני'. אמר רב מתני' בטוענו דמים דאי עבד גדול מסרתי לך שתקנהו לי ולא קנית לי ותובעו הדמים וזה אומר דמי עבד קטן יש לך בידי ודמי שדה גדולה ודמי שדה קטנה. ושמואל אמר בטוענו כסות עבד גדול כסות עבד קטן. עומרי שדה גדולה עומרי שדה קטנה. כסות מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לא טענו. כדאמר רב פפא בדלייפי הכא נמי בדלייפי בגד שלם היה ועדיין הוא מחובר זה אומר כסות גדולה מכרת לי ממנו וזה אומר כסות קטנה מכרתי לך קשיא ליה לרב הושעיא מידי כסות קטנה עבד קתני. אלא אמר רב הושעי' כגון שטענו עבד בכסותו וזה מודה לו בעבד קטן וכסותו דמתייב שבועה משום כסותו ומישתבע נמי אעבד בגילגול. ואכתי כסותו מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו. אמר רב פפא בדלייפי. הני כולהו דרב ושמואל ודרב הושעיא כולהו הילכתא למעשה נינהו ולא פליגי אהדדי אלא מיתוקמא מתני' אבל לענין הילכתא לא פליגי. הילכך כולהו הילכתא למעשה נינהו:
1