אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שכ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 324
א׳פר"ח זצ"ל אם הקרקע שהן עומדין בו בית סאה שהוא נ' אמה על נ' אמה עשו זתים פחות מרובע הרי הן לבעל הזיתים אבל אם עשו רביעית לסאה יחלוקו:
1
ב׳[שם]
מתני' שטף נהר זיתיו ונתנו לתוך שדה חבירו זה אומר גידלו זיתיי וזה אומר ארצי גידל' יחלוקו:
מתני' שטף נהר זיתיו ונתנו לתוך שדה חבירו זה אומר גידלו זיתיי וזה אומר ארצי גידל' יחלוקו:
2
ג׳[דק"א ע"א]
אמר עולא רשב"ל לא שנא אלא שנעקרו בגושיהן עם הקרקע שסביבותן שיכולין להחיות על ידו ופטורין מן הערלה כדתנן אילן שנעקר והסלע עמו אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב ובתוך שלש אבל לאחר שלש הכל לבעל הקרקע דא"ל אי אנא נטעי לאחר שלש מי לא הוה אכילנא כוליה השתא נמי איכול. ונימא ליה אי את נטעת בתוך שלש לא הוה אכלת כלל השתא קא אכלת פלגא בהדאי משום דא"ל אי אנא נטעי בתוך שלש הוו קטיני היו זיתים דקים ולא היה להם צל וזרענא תותייהו סילקא וירקא. תנא אם אמר לו זיתיי אני נוטל אין שומעין לו מאי טעמא אמר רבי יוחנן משום ישוב ארץ ישראל אמר ר' ירמי' כגון דא צריכה רבא שאם לא פירשה ר' יוחנן לא היינו אומרים מסברא:
אמר עולא רשב"ל לא שנא אלא שנעקרו בגושיהן עם הקרקע שסביבותן שיכולין להחיות על ידו ופטורין מן הערלה כדתנן אילן שנעקר והסלע עמו אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב ובתוך שלש אבל לאחר שלש הכל לבעל הקרקע דא"ל אי אנא נטעי לאחר שלש מי לא הוה אכילנא כוליה השתא נמי איכול. ונימא ליה אי את נטעת בתוך שלש לא הוה אכלת כלל השתא קא אכלת פלגא בהדאי משום דא"ל אי אנא נטעי בתוך שלש הוו קטיני היו זיתים דקים ולא היה להם צל וזרענא תותייהו סילקא וירקא. תנא אם אמר לו זיתיי אני נוטל אין שומעין לו מאי טעמא אמר רבי יוחנן משום ישוב ארץ ישראל אמר ר' ירמי' כגון דא צריכה רבא שאם לא פירשה ר' יוחנן לא היינו אומרים מסברא:
3
ד׳[שם]
איתמר היורד לתוך שדה חבירו ונטעה אילנות שלא ברשות אמר רב שמין לו וידו על התחתונה אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה אם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח. ושמואל אמר כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה. אמר רב פפא ולא פליגי כאן בשדה העשויה ליטע אילנות שיפה לאילן יותר מן הזרעים איתא לדשמואל. וכאן בשדה שאינה עשויה ליטע איתא דרב. ואי דגלי דעתיה דניחא ליה בנטיעתה שמין לו וידו על העליונה כשאר שתלאי העיר כמנהג המדינה:
איתמר היורד לתוך שדה חבירו ונטעה אילנות שלא ברשות אמר רב שמין לו וידו על התחתונה אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה אם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח. ושמואל אמר כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה. אמר רב פפא ולא פליגי כאן בשדה העשויה ליטע אילנות שיפה לאילן יותר מן הזרעים איתא לדשמואל. וכאן בשדה שאינה עשויה ליטע איתא דרב. ואי דגלי דעתיה דניחא ליה בנטיעתה שמין לו וידו על העליונה כשאר שתלאי העיר כמנהג המדינה:
4
ה׳[שם]
איתמר היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות וא"ל עציי ואבניי אני נוטל רב נחמן אמר שומעין לו רב ששת אמר אין שומעין לו. מאי הוי עלה אמר ר' יעקב אמר רבי יוחנן בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו. שדה מאי טעמא משום ישוב ארץ ישראל. ואיכא דאמ' משום כחשא דארעא שכבר הכחישו הנטיעות את השדה שינקו ממנה. מאי בינייהו איכא בינייהו חוצה לארץ. למ"ד משום כחשא דארעא ממונא אפסדיה ואפי' בחוצה לארץ נמי אין שומעין לו ולמ"ד משום ישוב ארץ ישראל בחוצה לארץ שומעין לו:
איתמר היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות וא"ל עציי ואבניי אני נוטל רב נחמן אמר שומעין לו רב ששת אמר אין שומעין לו. מאי הוי עלה אמר ר' יעקב אמר רבי יוחנן בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו. שדה מאי טעמא משום ישוב ארץ ישראל. ואיכא דאמ' משום כחשא דארעא שכבר הכחישו הנטיעות את השדה שינקו ממנה. מאי בינייהו איכא בינייהו חוצה לארץ. למ"ד משום כחשא דארעא ממונא אפסדיה ואפי' בחוצה לארץ נמי אין שומעין לו ולמ"ד משום ישוב ארץ ישראל בחוצה לארץ שומעין לו:
5