אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שנ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 352
א׳משמע מדבריו שאם יצאו מצרני כולם ועירערו ורוצה כל אחר לקנות מצרנות דאי בה משום דינא דבר מצרא ומסלקין את הלוקח דהשתא ליכא רעה למוכר. אי נמי אם המוכר מתרצה אע"ג דלא יצאו כי אם מצרני אחר מהם נמי מסלקי ליה הואיל ובעבור המוכר הוא והרי הוא מתרצה. מכר לבעלים הראשונים לא אית בה משום דינא דבר מיצרא. ראיתי מפרשים שמתחלה מכרוה לו ועכשיו הוא רוצה לחזור ולמוכרה להם לית בה משום דינא דבר מיצרא ואין המצרן יכול לעכב עליהם הואיל וקדמו והתחילו לקנותה. וה"ה אם בא אדם מעלמא שאינו מצרן ורוצה לקנותה אין הבעלים הראשונים יכולים לעכב עליהם דכולי האי לא ייפו רבנן כחם כרי לעכב על אחרים שלא לקנותה כי אם בזה ייפו כחם שאחרים לא יעכבו עליהם אבל הם על אחרים לא. ולא איתבריר לי דאי הבעלים הראשונים מכרוה לראובן וראובן מכרה לשמעון ובאו הבעלים הראשונים לקנותה משמעון אי אית בה דינא דבר מיצרא אי לאו דדילמא לא אלמו רבנן לכחייהו אלא כלפי לוקח דידהו אבל כלפי לוקח דלוקח לא או דילמא לא שנא:
1