אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שנ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 354
א׳ופי' רבי' יצחק זצ"ל ודוקא שישראל חפץ ליקח באותן דמים שלקח הגוי דוקא אז משמתינן ליה. וצ"ע:
1
ב׳[שם]
משכנתא לית בה משום דינא דבר מצרא אי מכרה לו שממושכנת לו לית בה משום דינא דבר מצרא שזה שכן מצרן מכולם שכולה שכונה בידו. דאמר רב אשי אמרו לי סבי דמתא מחסיא מה משכנתא דשכונה גביה. מאי נפקא מינה לדינא דבר מיצרא. מעשה היה. כבר כתבתי לעיל באיזהו נשך:
משכנתא לית בה משום דינא דבר מצרא אי מכרה לו שממושכנת לו לית בה משום דינא דבר מצרא שזה שכן מצרן מכולם שכולה שכונה בידו. דאמר רב אשי אמרו לי סבי דמתא מחסיא מה משכנתא דשכונה גביה. מאי נפקא מינה לדינא דבר מיצרא. מעשה היה. כבר כתבתי לעיל באיזהו נשך:
2
ג׳[שם]
למכור ברחוק ולגאול בקרוב אם המוכר הזה מוכרה מפני שהיא רחוקה הימנו ורוצה לקנות אחרת בקרוב לו או למכור ברע ולגאול ביפה אין בה משום דינא דבר מיצרא שאין לנו להפסיד למוכר משום ישר וטוב לו דמצרן דכשם שעלינו לעשות ישר וטוב לזה כך עלינו לעשות ישר וטוב לזה ואם באנו לעשו' איחור בדבר שמא בין כך ובין כך תימכר זה שהיה זה רוצה לקנות:
למכור ברחוק ולגאול בקרוב אם המוכר הזה מוכרה מפני שהיא רחוקה הימנו ורוצה לקנות אחרת בקרוב לו או למכור ברע ולגאול ביפה אין בה משום דינא דבר מיצרא שאין לנו להפסיד למוכר משום ישר וטוב לו דמצרן דכשם שעלינו לעשות ישר וטוב לזה כך עלינו לעשות ישר וטוב לזה ואם באנו לעשו' איחור בדבר שמא בין כך ובין כך תימכר זה שהיה זה רוצה לקנות:
3
ד׳[שם]
לאכרגא לפרוע כסף גולגולת למלך ולמזון אלמנה והבנות שבית דין מוכרין בנכסי יתומין. וכן לקבור את המת לית בה משום דינא דבר מצרא דאמרי נהרדעי לאכרגא ולמזוני ולקבורה מזבינא בלא אכרזתא. פירש"י זצ"ל וכיון דמשום רווחא דיתמי לא משהינ' למילתא פן יכעס שוטר המלך וכן לחסרון מזונות ולבזיון המת כ"ש משום בר מצרן לא משהינן למילת' לאודעיה עכ"ל. משמע מדבריו הא ידע מצרן מעכב על הלוקח מליקח ולוקח המצרן דאית ביה משום דינא דבר מצרא אלא שאין מאחרין מלמכור ללוקח עד שנשאל למצרן אם רוצה ליקח אם לאו. אבל בפר"ח זצ"ל משמע דלית בהו כלל משום דינא דבר מצרא. וזה לשונו לאכרגא ולמזונותיו ולמזון האשה והבנות וכיוצא בהן וכן המוכר לצרכי קבורת מתים שלו הקונה מאלו כולן אין לו עליו דין בר מצרא אקילו בהו רבנן משום דהוא דחוק כדי שיקפצו ויקנו ממנו מאחר דידעי דלית בהו משום דינא דבר מצרא. עכ"ל:
לאכרגא לפרוע כסף גולגולת למלך ולמזון אלמנה והבנות שבית דין מוכרין בנכסי יתומין. וכן לקבור את המת לית בה משום דינא דבר מצרא דאמרי נהרדעי לאכרגא ולמזוני ולקבורה מזבינא בלא אכרזתא. פירש"י זצ"ל וכיון דמשום רווחא דיתמי לא משהינ' למילתא פן יכעס שוטר המלך וכן לחסרון מזונות ולבזיון המת כ"ש משום בר מצרן לא משהינן למילת' לאודעיה עכ"ל. משמע מדבריו הא ידע מצרן מעכב על הלוקח מליקח ולוקח המצרן דאית ביה משום דינא דבר מצרא אלא שאין מאחרין מלמכור ללוקח עד שנשאל למצרן אם רוצה ליקח אם לאו. אבל בפר"ח זצ"ל משמע דלית בהו כלל משום דינא דבר מצרא. וזה לשונו לאכרגא ולמזונותיו ולמזון האשה והבנות וכיוצא בהן וכן המוכר לצרכי קבורת מתים שלו הקונה מאלו כולן אין לו עליו דין בר מצרא אקילו בהו רבנן משום דהוא דחוק כדי שיקפצו ויקנו ממנו מאחר דידעי דלית בהו משום דינא דבר מצרא. עכ"ל:
4