אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שנ״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 357

א׳פר"ח זצ"ל הני צירי והני שרו פי' הביא בר מצרא צרור של כספים צרור וחתום ואמרו בעליו הניחוהו אצלי עד שיעמדו במשקלם וימסרום לו ועכשיו יבא. ואחר שאינו בר מיצרא בידו מעות מותרין קונה זה שבידו מותרין ואין עליו דין מיצרא. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
אמר איזיל ואיטרח ואייתי זוזי לא נטרינן. פי' רש"י זצ"ל מילתא באנפי נפשיה הוא מצרן שאומר איזיל ואיטרח ואייתי זוזי לא נטרינן. איזיל ואייתי חזינן אי דאמיד הוא שאנו אומדין אותו שאפשר לו לקיים דבריו ואזיל ומייתי נטרינן ליה ואי לא לא נטרינן ליה אלא לוקח אחר שאינו מצרן ואין המצרן יכול להוציא מידו:
2
ג׳[שם]
ארעא דחד ובתי דחד פי' בנין שעליה מריה דארעא מעכב אמרי בתי שלא ימכור הבנין לאחר דהואיל והוא בא למוכרה וזה מריה ארעא צריך לה טוב שיהיה בנינו בקרקע שלו ואיכא הישר והטוב. מרי בתי לא מעכב אמרי ארעא מלמכור קרקעו לאחר שהוא שכן דלשיגיעו שניו עומד להסתלק ממנה. ארעא דחד ודיקלי דחד מרי ארעא מעכב אמרי דיקלי. מרי דיקלי לא מעכב אמרי ארעא פירש"י זצ"ל שמכר לו דקלים בשדהו להניחם שם עד זמן פלוני או עד שיבשו. עכ"ל:
3