אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא מ׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 40
א׳אלא ודאי כפי' רש"י זצ"ל כך הוא העיקר וההיא דלקמן הכיר בה שאינה שלו ולקחה אמר רב מעות יש לו שבח אין לו ושמואל אמר אפי' מעות אין לו דלא פליגי אלא במעות אבל שבח לכולי עלמא לית ליה התם על כרחין בשבחא דיוקרא איירי כמו שפי' רבינו יצחק אלפסי זצ"ל דאי בשבחא דהיציאה אטו מי גרע מיורד שלא ברשות ונטעה דאית ליה שבחא אלא ודאי בשבחא דיוקרא איירי כדפרישית לקמן:
1
ב׳[דף ט"ו ע"ב]
אמר רבא הילכתא יש לו מעות ויש לו שבח ואע"פ שלא פירש לו את השבח. הכיר בה שאינה שלו ולקחה מעות יש לו שבח אין לו. אחריות טעות סופר הוא בין בשטרי הלואה בין בשטרי מקח וממכר. פי' רבינו יצחק אלפס זצ"ל הא דאמר רבא שבח אין לו לא שבח דאתי מחמת היציאה כגון שלקח שדה באלף והוציא עליה מאתים זוז וחזרה להיות שוה אלף זוז ומאתים אלא בשבח דאתי ממילא הוא דאמר כגון שלקחה באלף זוז והוקרה ועמדה באלף ומאתים בכי האי גוונא אמר רבא שבח אין לו דכיון שהכיר בה שאינה שלו ולקחה הני זוז גבי מוכר כמלוה ואי שקיל מיניה שבח השתא הוה ליה כנוטל שכר מעותיו דהיינו ריבית אי נמי משום דסבר לה כרב דאמר אדם יודע שקרקע אין לו וגמר ונתן לשם פקדון ולהכי אמר רבא שבח אין לו. אבל שבח דאתי מחמת היציאה שקיל ליה מנגזל כדבעינן למימר לקמן. וגרסי' נמי בפ' הגוזל עצים אמר רבא גזל והשביח ומכר גזל והשביח והוריש מה שהשביח מכר מה שהשביח הוריש. בעי רבא השביח לוקח מהו בתר דבעיא הדר פשטה מה מכר ראשון לשני כל זכות וחזקה שתבא לידו ושמעינן מינה בשבח דאתי מחמת היציאה דלוקח הוי הילכך שקיל ליה מיניה דנגזל עכ"ל. ורבינו יצחק בר שמואל פי' דההיא דפ' הגוזל קמא איירי במטלטלין דמדאורייתא קני גזלן בשינוי דלא הדר כדמוכח התם לעיל הילכך תקינו רבנן דליקני אפי' בשינויא דהדר משום תקנת השבים. וכן משמע התם דתקנתא היא דבעי רבא השביח הנוי מהו א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא תקנה לגוי מבעיא ליה לרבא ומוכח נמי התם לעיל דמשום תקנת השבים הוא דקני גזלן בשינוי אבל גבי קרקע דאינה נגזלת לא עבוד תקנתא:
אמר רבא הילכתא יש לו מעות ויש לו שבח ואע"פ שלא פירש לו את השבח. הכיר בה שאינה שלו ולקחה מעות יש לו שבח אין לו. אחריות טעות סופר הוא בין בשטרי הלואה בין בשטרי מקח וממכר. פי' רבינו יצחק אלפס זצ"ל הא דאמר רבא שבח אין לו לא שבח דאתי מחמת היציאה כגון שלקח שדה באלף והוציא עליה מאתים זוז וחזרה להיות שוה אלף זוז ומאתים אלא בשבח דאתי ממילא הוא דאמר כגון שלקחה באלף זוז והוקרה ועמדה באלף ומאתים בכי האי גוונא אמר רבא שבח אין לו דכיון שהכיר בה שאינה שלו ולקחה הני זוז גבי מוכר כמלוה ואי שקיל מיניה שבח השתא הוה ליה כנוטל שכר מעותיו דהיינו ריבית אי נמי משום דסבר לה כרב דאמר אדם יודע שקרקע אין לו וגמר ונתן לשם פקדון ולהכי אמר רבא שבח אין לו. אבל שבח דאתי מחמת היציאה שקיל ליה מנגזל כדבעינן למימר לקמן. וגרסי' נמי בפ' הגוזל עצים אמר רבא גזל והשביח ומכר גזל והשביח והוריש מה שהשביח מכר מה שהשביח הוריש. בעי רבא השביח לוקח מהו בתר דבעיא הדר פשטה מה מכר ראשון לשני כל זכות וחזקה שתבא לידו ושמעינן מינה בשבח דאתי מחמת היציאה דלוקח הוי הילכך שקיל ליה מיניה דנגזל עכ"ל. ורבינו יצחק בר שמואל פי' דההיא דפ' הגוזל קמא איירי במטלטלין דמדאורייתא קני גזלן בשינוי דלא הדר כדמוכח התם לעיל הילכך תקינו רבנן דליקני אפי' בשינויא דהדר משום תקנת השבים. וכן משמע התם דתקנתא היא דבעי רבא השביח הנוי מהו א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא תקנה לגוי מבעיא ליה לרבא ומוכח נמי התם לעיל דמשום תקנת השבים הוא דקני גזלן בשינוי אבל גבי קרקע דאינה נגזלת לא עבוד תקנתא:
2