אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ס״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 67

א׳וכתב התם בפר"ח זצ"ל וזה לשונו וראינו שפסק רבי' הגאון בספר השבועות כי נשבע כמה נענש מן המסור ונוטל ממנו חצי מה שנענש דקיי"ל ממון המוטל בספק חולקין ותיקו דממונ' ספק ובהדיא אמרי' דהמסור הוא מכ"ד אבות נזיקין ולא קנסא הוא אלא ממונא ומפורש בתחילת המסכת ולא עוד אלא דחזינן דסוגיא דשמעתין במסקנא דעשו תקנת נגזל במפסיד ממון חבירו בידים ונשבע ושקיל עכ"ל. הרי פירש דתיקו דממונא הוי ספק וחולקין ומוציאין ממנו פלגא. וכן סובר רבינו יצחק אלפס זצ"ל דכל תיקו דממונא חולקין כדפרי' לקמן בהמפקיד נמי לא דמי למציאה דהתם ידעינן בעדים שמסר אותו הילכך הואיל ונשבע גובה מחצה אבל גבי ספק הינוח מציאה דילמא לאו אבידה היא כלל. אבל קשיא לי הואיל ונשבע על מנה ושקיל חמשין איכא זילותא דבי דינא כדאמ' לעיל על דאית ליה משתבע או על דלית ליה משתבע. אמר רב הונא דאמר הכי שבועה שיש לי בה ואין לי פחות מחציה ולימא שבועה שכולה שלי מי קא יהבינן ליה כולה. ופי' רש"י זצ"ל אם ישביעוהו על כולה הרי לעז לבית דין מאחר שכולה שלו והם אמרו יחלוקו. ושמא דלא דמי דכשנשבע שזה הטלית שלו שקנאו או ארגו ולא יטול אלא חצי שייך לעז אבל גבי מסור נאמר לו לנמסר שאינו חייב אלא חצי לפרוע היכא דליכא עדים ואין זה לעז שהרי אשכחנא פלגא נזקא אפי' אי איכא עדים שהזיקו מנה לא גבי אלא חמישים. ואפשר שרבינו שמואל זצ"ל יודה במסור שמוציאין ממנו חצי בשבוע' שהרי ממונו מותר לאבדו אי לאו משום דיכין רשע וצדיק ילבש:
1
ב׳[שם]
מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בו אם מגולה נוטל ומכריז. ורמינהי מצא כלי טמון באשפה נוטל ומכריז שכן דרך אשפה לפנות. אמר רב זביד לא קשיא הא בכובי וכסי הא בסכיני והימניק. פי' כובי וכסי טמונה מדעת היא ולא יגע בהן. סכיני והימנק כלים קטנים אע"פ שהם טמונים אבידה הם שהשליכום שם עם האשפה שהוציאו מן הבית שכן דרך אשפה לפנות לה כלים קטנים שלא מדעת הא והא באשפה שאינה עשויה ליפנות אבל מגולה אפי' כובי וכסי נוטל ומכריז דודאי אבידה היא. רב פפא אמר הא והא בכובי וכסי ולא קשיא כאן באשפה העשויה להפנות ברייתא דקתני מצא כלי טמונה באשפה נוטל ומכריז היינו באשפה שלא היתה עשויה ליפנות כשטמן ושוב נמלכו בעלי האשפה לפנותה. מתני' דקתני לא יגע בו הייינו שאינה עשויה ליפנות שלא נמלכו בעלי אשפה לפנותה. אבל מגולה נוטל ומכריז אפי' באשפה שלא נמלכו לפנותה. אבל סכיני והימנק בין אשפה שנמלכו עליה לפנותה בין שלא נמלכו עליה בין מגולה בין מכוסה נוטל ומכריז. וכן כובי וכסי מגולה אפי' לא נמלכו עליה לפנותה נוטל ומכריז ורב זביד נמי מודה לרב פפא בכובי וכסי שנמלכו לפנותה שנוטל ומכריז והיכא שלא נמלכו לא יגע בו וגם במגולה שנוטל ומכריז אלא שמעמיד כל המשנה בשלא נמלכו עליה לפנותה. הימנק פי' רבינו ברוך מארץ יון זצ"ל בפירושיו דיש מפרשים הימנק כלי שיש לו שני ראשים כגון המזלג שיש לו ג' שינים ודרך בני יון להחזיק חתיכות הבשר ולחתוך בסכין ונוטל זה שחותך ונותנו לתוך פיו ואין ידיו נוגעות בבשר כלל מפני הזוהמא. וכן פי' בערוך דהימנק כלי הוא שיש לו שני ראשים ושל מתכת הוא שאוכלים בו פרסיים:
2
ג׳[שם]
מצא בגל או בכותל ישן הרי אלו שלו. מצא בגל פי' גל אבנים מחומה שנפלה. תנא מפני שיכול לומר של אמוריים הוא שהורישו אבותינו היו. אטו אמוריים מצנעי וישראל לא מצנעי פי' ואמאי שלו הרי בעל הבית משתמש בה כמה שנים. לא צריכא דשתוך טפי שהעלו חלודה רבה דכולי האי לא שבק להו:
3