אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ס״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 69
א׳וכתב רבינו אליעזר בר נתן זצ"ל שחייב ליתן לו שמעון לראובן הסחורה דתנן לעיל בפ"ק ראה אותן רצין אחר המציאה ואמר זכתה לי שדי זכתה לו ותו דדיינינן ליה כעין דינא דבר מיצרא משום ועשית הטוב והישר. ומורי רבינו אבי העזרי בן בתו זצ"ל פליג עליה דשאני מציאה דאין בה חסרון קניה ומעות אבל הכא דילמא לא מיתרמי ליה זוזי לקנות. ותו דאמר בהמוכר את הספינה ארבע מידות במוכרין עד שלא נתמלאת המידה למוכר משנתמלא המידה ללוקח בד"א במידה שאינ' של שניה' אבל אם היתה מידה שלו אחד מהם ראשון ראשון קנה בד"א ברשות הרבים ובחצר שאינה של שניהם. ברשות מוכר לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו. ברשות לוקח כיון שקיבל עליו מוכר קנה לוקח משמע דכל זמן שלא קיבל עליו לא קנה. ואמ' נמי לקמן בההיא שמעת' משך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו בין פסק עד שלא מדד ובין מדד עד שלא פסק שניהם יכולין לחזור בהן. פירקן והכניסן לתוך ביתו פסק עד שלא מדד אין שניהן יכולין לחזור בהם מדד עד שלא פסק שניהם יכולין לחזור בהם. א"ל הון בר מר זוטרא לרבינא מכדי פירקן קתני מה לי פסק ומה לי לא פסק. אמר ליה פסק סמכא דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה פי' ולא זכה. הא למדת דאפי' פירקן לא קני עד דפסק. ומשום עני המהפך בחררה איכא אם יכול לקנות במקום אחר. אבל אם יש ריוח גדול שאין מצוי לו לקנות במקום אחר דומיא דמציאה אז אין בו משום עני המהפך בחררה כדפירש רבינו תם זצ"ל בפ' האומר בקידושין ודכוותה אמרינן מתנה לית בה משום דינא דבר מצרא ואם אמר ליה כי מזבנינא לך להך סחורה לך מזבנינא לה וזבנה לאחר האחרון קנה אבל אם אמר כי מזבנינא להך סחורה לך מזבנינא לה בכך וכך והקנה לו בקנין ומכרה לאחר באותן דמים עצמן הראשון קנה ולא האחרון. אבל אם מכרה בדמים יתירים על הקצבה של ראשון האחרון קנה ולא הראשון כדאמרינן בפ' בתרא דע"ז ההוא גברא דא"ל לחבריה אי מזבנינא להא ארעא לך מזבנינא לה במאה זוזי וזבנה לאינש אחרינא במאה ועשרים אמר רב יוסף קנה קמא. מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד האי זוזי אנסוה. והילכתא כרב יעקב מנהר פקוד. פי' רבינו שמואל זצ"ל קמא קנה דהא פסק וקנה מיניה. זוזי אנסוה זה שנתן לו מאה ועשרים אנסו למוכרה וכל כמה דלא יהבו ליה כולי האי לא הוה בדעתיה לזבוני ואיהו אי מזבנינא לה בשויה קאמר ליה והא לא זבנה מדעתיה אלא בעל כרחיה. עכ"ל:
1
ב׳אמרינן בפ' בתרא דע"ז א"ל חד לחבריה כדשיימי בי תלתא אפי' תרי מגו תלתא. כדאמרי עד אמרי תלתא. כדשיימי ארבעה א"ל כדשיימי בי תלתא אתו תלתא ושיימוה ואמר ליה אידך אייתו תלתא אחרינא דקים להו טפי אמר רב פפא דינא הוא דמעכב. מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע ממאי דהני קים להו טפי דילמא הני קים להו טפי:
2