אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ע׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 70

א׳והילכתא כרב הונא בריה דרב יהושע פי' ראובן שאמר לשמעון כשאמכור שדה זו הרי היא קנויה לך מעכשיו במו שישומו אותה בי שלשה וקנה ממנו אפי' על פי שומת שנים מן השלשה זכה דכיון דנקט לישנא דשומא ונקט תלתא שהם בית דין סתם לתורת דיינין נחת ואפי' תרי מנו תלתא שמין אותו וזכה והשלישי אם יחלוק ניזיל בתר רובא אבל לא הזכיר שומא אלא אמר כדאמרי תלתא לאו לתורת דיינין נחת אלא לאמירת שלשתן נתכוונו . הילכך לא זכה הלוקח עד דאמרו כל תלתא. כדשיימי בי ארבעה כיון דנחת לדיעות להרבה דיעות יותר מכדי בית דין ודאי לאו לתורת דיינין נחת ולא אזלינן בתר רובא ולא זכה הלוקח עד דאמרי כולהו דאי חלוקין מאי אהני ליה דיעות וכ"ש שלא זכה הלוקח היכא דאמר לי כדאמרי בי ארבעה עד שיאמרו כל ארבעה:
1
ב׳[שם]
מצא בגל או בכותל ישן הרי אלו שלו. תנא מפני שיכול לומר של אמוריים היו וכגון דשתוך טפי:
2