אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא ע״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 72
א׳ופ' הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל דיש אומרים דהאי דקאמר גוים איידי דאמר רישא ישראלים דהוה מצי לאוקמא כשהיה הבית מושכר לגוי אבל אם היה בית מושכר לאחרים הרי הן של שוכר אחרון דהואיל וסתם שוכר בית כשהוא יוצא מחפש כל זויותיו ונוטל את שלו ויוצא ודאי האחרון שכח שאילו הראשונים שכחום כבר מצאו האחרונים. ופי' רבינו שמשון זצ"ל וכגון דבר שאין בו סימן אבל בדבר שיש בו סימן נוטל ומכריז. ויש לומר וכגון דלא שתוך טפי דאי שתוך טפי כבר נתייאשו הבעלים:
1
ב׳[שם]
אמר רב נחמן ראה סלע שנפל משנים חייב להחזיר מאי טעמא ההוא דנפל מיניה לא מייאש מימר אמר מכדי לא הוה בהדאי אלא האי נקיטנא ליה ואמינא ליה אנת הוא דשקלתי'. משלשה אינו חייב להחזיר מאי טעמא ההוא דנפל מיניה מייאש מימר אמר מכדי תרוייהו הוו בהדאי אי נקיטנא ליה להאי אמר לא שקלתי' אי נקיטנא ליה להאי אמר לא שקלתיה. ורבא פליג עליה וסבר אע"ג דלית בה אלא שתי פרוטות חייב להחזיר מאי טעמא דאמר הני שותפי נינהו וחד מינייהו אחליה למנתיה לחבריה:
אמר רב נחמן ראה סלע שנפל משנים חייב להחזיר מאי טעמא ההוא דנפל מיניה לא מייאש מימר אמר מכדי לא הוה בהדאי אלא האי נקיטנא ליה ואמינא ליה אנת הוא דשקלתי'. משלשה אינו חייב להחזיר מאי טעמא ההוא דנפל מיניה מייאש מימר אמר מכדי תרוייהו הוו בהדאי אי נקיטנא ליה להאי אמר לא שקלתי' אי נקיטנא ליה להאי אמר לא שקלתיה. ורבא פליג עליה וסבר אע"ג דלית בה אלא שתי פרוטות חייב להחזיר מאי טעמא דאמר הני שותפי נינהו וחד מינייהו אחליה למנתיה לחבריה:
2