אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא פ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 86

א׳פירש"י זצ"ל מאי לעולם לאו אפי' הניח מוצא בביתו וקתני חייב וקאמר ליה מודינא לך בבעלי חיים דחייב המוצא בגניבה ואבידה ולאו משום שכר מצוה אלא משום דגניבה ואבידה דידהו פשיעותא הוא כיון דאנקטינהו נגרי ברייתא וכיון שמלומדות הן לצאת בעי נטירותא יתירתא ואפילו שומר חנם חייב אבל שומר אבידה דמטלטלין פטור מגניבה ואבידה. נגרי פסיעות. ומודו נמי באבידה שהיא בעלי חיים שלעולם חייב לטפל בה עד שיחזירנה לרשות המשתמרת:
1
ב׳[שם] (פיסקא)
היה בטל מסלע לא יאמר תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל בטל פי' מפני שזה אומר לו אם עשית מלאכתך היית מרבה טורח עכשיו לפי מה שטרחת טול אם יש שם בית דין מתנה בפני בית דין פי' אם נוח לו לטרוח יותר כדי להרבות שכר ואינו חפץ ליבטל ממלאכתו מה יעשה אם יש שלשה בני אדם יתנה בפניהם ויאמר ראו שאני משתכר כך וכך ואי אפשי ליבטל וליטול שכר מועט אני אשיב אם תאמרו שאטול שכרי משלם וכמו שיתנו הבית דין עמו ויפסקו עמו כך יקבל שכר. ואם אין שם בית דין בפני מי יתנה שלו קודם. ואמר בגמ' מאי כפועל בטל פי' והלא אינו בטל שהרי טורח בהשבתה ומתני' תני שנותנין לו כשיעור שירצה פועל ליטול ולהתרפות ממלאכתו ולישב בטל. אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה כמה אדם רוצה ליטול ולפחות משכרו ליבטל ממלאכה כבדה כזו שהוא עסוק בה ולעסוק במלאכה קלה כזו הכל כפי כובד המלאכה וריבוי השכר יש מלאכה שטורחה קל ושכרה רב ויש חילוף:
2