אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קי״דOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 114
א׳במסכת שבת בריש שואל ופליגי בהלוואת יום טוב. רב יוסף אמר לא ניתנה ליתבע רבה אמר ניתנ' ליתבע. ודייק ממתני' אי אמרת בשלמא ניתנה ליתבע משום הכי משמט דקרינן ביה לא יגוש. אלא אי אמרת לא ניתנה ליתבע אמאי משמט. ומשני שאני התם דאיגלאי מילתא דחול הוא. והדר פריך מסיפא דמתני' ומשני לה דמשמע למ"ד ניתנה ליתבע אתי' לי' מתני' שפיר אמאי והא ע"כ לא פליגי אלא לאחר יום טוב אבל ביום טוב כולהו מודו דלא ניתנה ולא קרינן ביה לא יגוש בשביעית. דמאי דקרינן ביה לא יגוש אחר כך אין מועיל כלום מידי דהוה אמלוה את חבירו לעשר שנים דפ"ק דמכות . כל זה פי' רבינו שמשון זצ"ל. הילכך [הואיל] וסתם לן תנא כר' יהודה הוה ליה מחלוקת ואחר כך סתם. הילכך הלכה כר' יהודה דראשון ראשון משמטת ומפני שלא עשאה מלוה בפה נעשית מלוה מאיליה ומשמטת:
1