אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה ק״סOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 160

א׳א"ר חייא בריה דרבה בר נחמני אמר רב חסדא אמר רב ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי ואמרי לה אמר אבא בריה דרב חנן בר אבא אמר רב חסדא אמר רב ואמרי לה אמר רב חסדא אמר לי אבא בר חנן הכי אמר זעירי הלכה כר"א:
1
ב׳[שם]
אמר ר' אלעזר הכל משתמר בחותם אחד. חוץ מן היין שאינו משתמר בתותם אחר [ור' יוחנן אמר אפילו יין משתמר בחותם אחר] ולא פליגי ר' אלעזר כרבנן ור' יוחנן כר"א. ואיכא דאמרי אמר ר' אלעזר הבל משתמר חותם בתוך חותם חוץ מן היין שאינו משתמר חותם בתו"ח אלא במשמר. ור"י אמר אפי' יין משתמר חותם בתוך חותם. ותרוייהו כרבנן סבירא להו דאי כר"א בחותם אחד נמי שרי. היכי דמי חותם בתוך חותם אמר רבא אגנא אפומא דחביתא כלומר כפה מזרק על פי חבית. שריקה שטח בטיט ודיבק סביבות פי המזרק לדופני החבית הוי חותם בתוך חותם. כפה דיקולא דהיינו סל על פי החבית ומיהדק והחבית מגופה הוי חותם בתוך חותם והיינו שתי חותמות. מגופת החבית שדבוקה בחבית ונתייבשה בסל הכפול עליה ומיהדק ונכנס בדוחק פי הסל לבלוע החבית הוי חותם בתוך חותם ולא טרח לזיופי כולי האי. לא מיהדק נוח ליטלו והוי כמאן דליתיה ולא הוי חותם בתוך חותם:
2
ג׳[שם]
נוד של עור מלא יין וקשור ומונח בתוך דיסקיא של עור. ופיו של נוד למטה בתוך הדיסקיא הוי חותם בתוך חותם דטורח להפוך ולהתיר קשר הדיסקיא וקשר הנוד ולחזור ולקושרם כולי האי לא טרח הילכך לא הוי חותם בתוך חותם. ואי כייף פומיה של נור למטה לגו וצייר וחתים כעין שקושרין נודות שלנו וצייר וחתים אין דיסקיא הוי חותם בתוך חותם. פי' רבינו שמואל זצ"ל הלכה כר' אליעזר דלא חייש לזיופא דילמא טרח והחליף חמר' דישראל בחמרא דידיה וזייף ועביד חותם כדמעיקרא ובחותם אחר שרי. והביאה לקמן במכילתין. והשתא דקיימא לן כר' אליעזר כו'. וכ"ש בזמן הזה שאין גוים מנסכין לע"ז לא צריך חותם בתוך חותם כדאמרי' לעיל גבי חומץ דלא צריך חותם בתוך חותם אי משום ניסוך לא מנסך ליה ואי משום איחלופי כיון דאיכא חותם אחד לא טרח ומזייף. וחביות שלנו בשתי שוליים בכל צד סגי. שקו' פונץ. לפי ששולי החבית אינם סתומין יפה ומחוברים במוכין ומטלית של בנר עם החבית ואין כאן אלא חותם אחד. ואין צריך לכרוך את החבית בבגד דלא חיישי' שינעוץ סכין בדופניה כדי להוציא משם היין. וחותם של שעוה שכתוב בהן חותם אינו אלא חותם אחד. דאותיות היו חותם. אבל סתימת שעוה לא הוי חותם דליכא טירחא אי מסלק לה והדר מדבק לה. ומיהו בהכי סגי. עכ"ל:
3