אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קס״זOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 167
א׳מיהו לכתחילה אין להתיר יושטש וקנש ובלשון כנען קופיצי וקונביצי על ידי הדחה כשהן זפותות דפעמים שנפל הזפת במקומה ונסדק ונכנס שם יין ולא סגי אלא בקילוף הזפת או בעירוי או בהגעלה כמו מעצרתא דבי רב דאיפלי פלויי ומלי חמרא תותי ואמ' לא סגי בניגוב. ואע"ג דאמר ר' יוחנן קנקני' של גוים שהחזירן לכבשן כיון שנשר זפתן מותר' ואמר רב אשי אפילו נרפ' זפתן דהיינו שעשה האש בחוץ ובפנים. וקינסא לעשות אש ולכפות החבית או דבר שמכניסו לקיום על האש הילכתא כמאן דאסר ולא הותר בהכי. ואמר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דאם עושה כל אש מבפנים שאינו יכול ליגע בחוץ בדופני החבית וידו סולדת לו בחוץ אז חשוב כמו הגעלה ומותר:
1
ב׳[שם]
בר עדא טייעא אנס הנהו זיקי פי' נודות. נצבו כמו נד תרגום ירושלמי וחמת מים זיקין דמיין. מרב יצחק בר יוסף רמא בהו חמרא. אהדרינהו ניהליה אתא שאיל בי מדרשא א"ל ר' ירמיה כך הורה רב אמי הלכה למעשה ממלאן שלשה ימים מים ומערן. אמר רבא וצריך לערן שלשה ימים מעת לעת. סבור מינה הני מילי דידן כגון הנהו זיקי דרב יצחק שנבלע בהן יין כשר לכתחילה ולא בלעי מיין נסך כל כך. אבל דידהו שנבלע בהן מתחילה לא סגי להו בהכי. כי אתא [רבין] אמר רשב"ל אחד שלנו ואחד שלהן. סבר רב אחא בריה דרבא קמיה דרב אשי למימ' ה"מ נודות אבל קנקנים לא סגי בהכי. א"ל רב אשי לא שנא נודות ולא שנא קנקנים. פי' רבינו שמואל זצ"ל הנהו זיקי מכניסן לקיום ואמ' לקמן בפרקין דכל שמכניסו לקיום לפי שעה גזרו ביה רבנן. ואע"פ שלא נתעכב בו יין הרבה. וצריך לערות אותו מעת לעת. ולא שנא נודות ולא שנא קנקנים. וכן דצריך לערות ג' ימים מעת לעת ובכך יש להם תקנה. וכן כל כלים דאמ' לקמן בשמעתין דלא סגי להו בשיכשוך זו היא תקנתם. וכל כלים שבעולם האסורין משום יין נסך יש להם תקנה בכך חוץ מכלי חרס שאין להן טהרה עולמית דבלעי טפי כדלקמן. עכ"ל:
בר עדא טייעא אנס הנהו זיקי פי' נודות. נצבו כמו נד תרגום ירושלמי וחמת מים זיקין דמיין. מרב יצחק בר יוסף רמא בהו חמרא. אהדרינהו ניהליה אתא שאיל בי מדרשא א"ל ר' ירמיה כך הורה רב אמי הלכה למעשה ממלאן שלשה ימים מים ומערן. אמר רבא וצריך לערן שלשה ימים מעת לעת. סבור מינה הני מילי דידן כגון הנהו זיקי דרב יצחק שנבלע בהן יין כשר לכתחילה ולא בלעי מיין נסך כל כך. אבל דידהו שנבלע בהן מתחילה לא סגי להו בהכי. כי אתא [רבין] אמר רשב"ל אחד שלנו ואחד שלהן. סבר רב אחא בריה דרבא קמיה דרב אשי למימ' ה"מ נודות אבל קנקנים לא סגי בהכי. א"ל רב אשי לא שנא נודות ולא שנא קנקנים. פי' רבינו שמואל זצ"ל הנהו זיקי מכניסן לקיום ואמ' לקמן בפרקין דכל שמכניסו לקיום לפי שעה גזרו ביה רבנן. ואע"פ שלא נתעכב בו יין הרבה. וצריך לערות אותו מעת לעת. ולא שנא נודות ולא שנא קנקנים. וכן דצריך לערות ג' ימים מעת לעת ובכך יש להם תקנה. וכן כל כלים דאמ' לקמן בשמעתין דלא סגי להו בשיכשוך זו היא תקנתם. וכל כלים שבעולם האסורין משום יין נסך יש להם תקנה בכך חוץ מכלי חרס שאין להן טהרה עולמית דבלעי טפי כדלקמן. עכ"ל:
2