אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קס״חOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 168

א׳ושאלתי אני יצחק בר משה נב"ה את ר' שמחה בר שמואל זצ"ל אם דוקא רצופין או אפי' שלא רצופין. והשיבני דעירוי ג' ימים אפי' שלא רצופין מעל"ע סבורני דשפיר דמי. ה"ג בתוספתא קנקנים של גוים חדשים מותרים. ישנים וזפותין אסורין. ושכנס בו גוי יין ישראל ממלא אותו מים ג' ימים מעת לעת וכונס לתוכן יין ואינו חושש. ושכנס בו יין וישראל ציר ומורייס. מותר לישראל אחר להכניס לתוכן יין. וכל קנקנים דחרס הן:
1
ב׳[שם ע"ב]
איבעיא להו האי ציר ומורייס לכתחילה או דיעבד. ת"ש דתני רב זביד בר אושעיא הלוקח קנקנים מן הגוים חדשים נותן לתוכן יין. ישנים ומזופפין נותן לתוכן ציר ומורייס לכתחילה. איתמר נמי א"ר אמי א"ר יוחנן ואמרי לה א"ר אסי א"ר יוחנן קנקנים של גוים שהחזירן לתוך כבשן האש כיון שנתרה זפתן מהן מותרין אמר רב אשי לא תימא עד דנתרה אלא כיון דרפאי אע"ג דלא נתר:
2