אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה קע״אOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 171
א׳וכן פי' רבי' יצחק אלפס זצ"ל אי שתי בהו גוי פעם ראשונה. אבל פי' בשם הגאון דהני כסי דפחרא נינהו. אמר רב זביד קוניא כלי חרס המצופה אבר וקורין פלומיר אוכמא וחיורתא שרי. יורקא אסור משום דמצריף שיש בו מחפורת של צריף ובלע טפי. ואי אית בהו קרטופני והיינו בקעים וסדקים אסירי:
1
ב׳[שם]
דרש מרימר קוניא בין אוכמי בין חיורי בין ירקי שרי. וקיי"ל כרב זביד. דהא פסקינן בהדיא כוותיה בכתובות בפ' שני דייני גזירות . וה"מ לענין יין נסך שתשמישו על ידי צונן אבל לענין חמץ שתשמישו על ידי חמין בין יורקי בין חיוורי בין אוכמי כולהו אסירי דחזינן להו דמידייתי ובלעי. והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופנו לעולם. פי' רבי' שמואל זצ"ל וכשהעידה תורה על כלי חרס בתשמישי חמין העידה דכ' אשר תבושל בו ישבר אין לו טהרה אלא שבירה. מיהו על ידי היסק אית להו טהרה או על ידי כבשונות כרמוכח בפרק דם חטאת :
דרש מרימר קוניא בין אוכמי בין חיורי בין ירקי שרי. וקיי"ל כרב זביד. דהא פסקינן בהדיא כוותיה בכתובות בפ' שני דייני גזירות . וה"מ לענין יין נסך שתשמישו על ידי צונן אבל לענין חמץ שתשמישו על ידי חמין בין יורקי בין חיוורי בין אוכמי כולהו אסירי דחזינן להו דמידייתי ובלעי. והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופנו לעולם. פי' רבי' שמואל זצ"ל וכשהעידה תורה על כלי חרס בתשמישי חמין העידה דכ' אשר תבושל בו ישבר אין לו טהרה אלא שבירה. מיהו על ידי היסק אית להו טהרה או על ידי כבשונות כרמוכח בפרק דם חטאת :
2