אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רי״זOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 217
א׳כך פסק ר"ת זצ"ל. וכן פסק רב פלטוי גאון זצ"ל דנצוק אינו חיבור. ואפילו לרבינו שלמה זצ"ל ורבינו שמואל זצ"ל דפסקי דנצוק חיבור. בנצוק ההולך לאיבוד כגון שמקלח על גבי קרקע ונגע הגוי בקילוח לא הוי חיבור ליאסר מה שבכלי. דלא גזור רבותינו בנצוק ההולך לאיבוד. ומטעם זה מותר כשנושאים גוים האיפה ופעמים נתקלים ונשפך מקצת היין לחוץ והוא נסך מה שנשפך לחוץ כדאמרי' לקמן ואי אפשר לצמצם שלא יתחבר יין שבפנים ליין שנשפך והוא כשר אפי' למאן דאית ליה נצוק חיבור. כך השיב לי הלכה למעשה מו' רבינו אבי העזרי זצ"ל שכך קיבל מרבותיו. וכבר היה מעשה בחבית שנסדקה ובא הגוי ולקח כנף בגדו וסתם את הנקב עד שהפכו את החבית אבל לא נגע ביין מפני' והתיר רבינו שמואל זצ"ל אפילו לדברי האוסרין נצוק. דכי אמרינן דלא מקרי נצוק אלא היכא דלא מיפסיק מידי בקילוח. אבל הכא שהשוליים מפסיקין דמי למתניתין שהיין יוצא מן הגת לבור דרך גרגותני. ואם נגע הגוי ביין שבבור היין שבגת סותר אם לא החזיר גרגותני לגת הכי נמי הכא. ומעשה נמי בא לפני רבי' משה כהן זצ"ל והתיר גם הוא. וכן כתב ר"ת זצ"ל ואפי' רבותינו דפסקי נצוק חיבור. בנצוק ההולך לאיבוד מודו דשרי. דמפרשי דלא מיקרי נצוק אלא מכלי אל כלי או לבור:
1