אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רי״טOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 219
א׳וכן השיב לי מורי רבי' אבי העזרי זצ"ל הלכה למעשה דמגע גוי על ידי דבר אחר שלא בכוונה דשרי בשתיה. ויש לסיים וכנק דידעי בודאי שלא נגע בידו ביין דליכא למיחש דילמא נגע בידיה כדמוכח גבי דקאזיל מיניה כדפרי'. והשתא לא תיקשי לך היאך עלה על דעתם דרב כהנא ורב אסי למיסריה בהנאה. והא אנן תנן מדדו בקנה ימכר אע"ג שמתכוין ליגע ביין ויודע שהוא יין שאינו מתכוין כי אם למדוד כ"ש ברישא דלוליבא שאינו מתכוין ליגע כלל שמותר בהנאה. אלא ודאי נגע בידיה הוה ולהכי הוה סלקא דעתייהו למיסר בהנאה נמי (שפיר) דאסריה רב בשתיה ולא תקשי לך הא דפסיק רב כר' שמעון דשרי בשתיה גבי מדדו:
1
ב׳[שם]
גופא אמר רב תינוק בן יומו עושה יין נסך. והלוקח עבדים מן הגוים שמלו ולא טבלו. וכן בני השפחות אע"פ שנולדו בבית ישראל ולא גדלו בין הגוים ומלו ולא טבלו. גדולים עושים יין נסך קטנים אין עושין יין נסך ושרי בשתייה. אילו הן גדולים ואילו הן קטנים. גדולים שיודעים בטיב ע"ז ומשמשיה. קטנים שאין יודעין בטיב ע"ז ומשמשיה. אבל מלו וטבלו לאלתר אין עושין יין נסך ושרו בשתייה. ורב נחמן אמר שמואל הלוקח עבדים מן הגוים אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שתשקע ע"ז מפיהם. וכמה אמר ר' יהושע בן לוי עד שנים עשר חדש. ותינוק בן יומו אינו עושה יין נסך. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל איפליגו רבוותא בהא מילתא. איכא מאן דסבירא ליה כרב באיסורי ואיכא מאן דסבירא ליה כשמואל. ואמ' מרקא מפרש רבי יהושע בן לוי מימרא דשמואל ש"מ כוותיה מסתברא אבל בני השפחות שמלו ולא טבלו לד"ה גדולים עושין יין נסך קטנים אין עושין יין נסך. עכ"ל:
גופא אמר רב תינוק בן יומו עושה יין נסך. והלוקח עבדים מן הגוים שמלו ולא טבלו. וכן בני השפחות אע"פ שנולדו בבית ישראל ולא גדלו בין הגוים ומלו ולא טבלו. גדולים עושים יין נסך קטנים אין עושין יין נסך ושרי בשתייה. אילו הן גדולים ואילו הן קטנים. גדולים שיודעים בטיב ע"ז ומשמשיה. קטנים שאין יודעין בטיב ע"ז ומשמשיה. אבל מלו וטבלו לאלתר אין עושין יין נסך ושרו בשתייה. ורב נחמן אמר שמואל הלוקח עבדים מן הגוים אע"פ שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שתשקע ע"ז מפיהם. וכמה אמר ר' יהושע בן לוי עד שנים עשר חדש. ותינוק בן יומו אינו עושה יין נסך. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל איפליגו רבוותא בהא מילתא. איכא מאן דסבירא ליה כרב באיסורי ואיכא מאן דסבירא ליה כשמואל. ואמ' מרקא מפרש רבי יהושע בן לוי מימרא דשמואל ש"מ כוותיה מסתברא אבל בני השפחות שמלו ולא טבלו לד"ה גדולים עושין יין נסך קטנים אין עושין יין נסך. עכ"ל:
2