אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה ר״כOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 220
א׳וכן פסק ר"ח זצ"ל כאן דהלכה כשמואל משום דר' יהושע בן לוי מסיים למילתיה. ובספר תנאים ואמוראים פסקינן הלכה כר' יהושע לגבי ר' יוחנן. וכן פסיק ר"ת זצ"ל מההיא דפרק בני העיר ותשובת הגאונים. וכן רבינו יהודה בר נתן זצ"ל וכן רבינו שמואל בשם רבינו שלמה זצ"ל כולהו פסקי דגוים בזמן הזה אינם בקיאין בטיב ע"ז ומשמשיה והוו כתינוק בן יומו. ושלח ליה רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל לרבינו תם זצ"ל. חזי מר דמדידך דפסקת כר' יהושע בן לוי לגבי ר' יוחנן. כ"ש דהילכתא כוותיה לגבי דרב. דרב במקו' ר' יוחנן לית' במקו' ריב"ל מיבעי'. ור' יהושע ב"ל קאי כשמואל דתינוק בן יומו אינו עושה יין נסך. א"כ מדידך דפסקת הכי. ומדאחוך רבינו שמואל זצ"ל ומזקינך רש"י זצ"ל דפסקי דגוים בזמן הזה כתינוק בן יומו. חזי מר דיינם של גוים בזמן הזה שרי בשתייה. והשיב לו רבי' תם זצ"ל דקיימא לן כרב דאמר תינוק בן יומו עושה יין נסך ולא כשמואל דקיימא לן הילכתא כרב באיסורי לגבי שמואל. ור' יהושע בן לוי לא קאי על דברי שמואל. דהא ר' יהושע בן לוי עדיף וקשיש מיניה אלא אפלוגתא דרבי ישמעאל ור' עקיבה פרק החולץ קאי. כדת"ר מקיימים עבדים שאינם מולים דברי ר' ישמעאל ור' עקיבה אומר אין מקיימין. ועלה אמר ר' יהושע בן לוי התם הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מגלגל עמו עד שנים עשר חדש. לא מל חוזר ומוכרו לגוים. ותלמוד' אייתי למילתי' לאורויי לן דשיקוע ע"ז הוי שנים עשר חדש. הילכך הלכה כרב דתינוק בן יומו עושה יין נסך ליאסר בשתיה. אבל עבדים ושפחות שמלו וטבלו לאלתר אין עושין יין נסך. וכן נוהגין בארץ אשכנז שעבדים שקונים מן הגוים מיד כשמלו וטבלו שותין יין עמהם. ורבי' שמואל זצ"ל כתב אדרב נחמן אמר שמואל לא סמכינן. והילכתא כרב באיסורי דתינוק בן יומו עושה יין נסך לשתיה. ובתשובו' הגאונים מצא ר' דגוים בזמן הזה אינם יודעים בטיב ניסוך שאין דרכן לשכשך יינם לע"ז ויינם מותר בהנאה כתינוק בן יומו. וכן נראה בעיני ר' לסמוך על זה להתיר יין נסך הניתן לישראל בימי הבציר או בימות השנה בהנאה. ולא שישהנו אצלו בחביות כדי למוכרו ביוקר חדא דאתי ביה לידי תקלה. ועוד דאי נמי מנח ליה בבית גוי אסור שעושה דברי חכמים ותקנתם הפקר שמחזר ליהנות באיסורי הנאה. ואע"פ שאנו אומרין שבזמן הזה מותר בהנאה משום הפסדו של ישר' לא(נקל) בו. אבל כמה שאפשר להרחיק ירחיק ונכון. עכ"ל: [דף נ"ח ע"א] רבי יוחנן בן ארזא ור' יוסי בן נהוראי הוו יתבי וקא שתו חמרא. אתא ההוא גברא אמרו ליה תא אשקינן לבתר דרמא לכסא איגלאי מילתא דגוי הוה. חד אסר אפי' בהנאה וחד שרי אפי' בשתיה. ואוקימנא לה בליליא דלא חזי ליה ובחדתא דלא קא מורח ליה. ובאוריק אורוקי דהוה ליה כחו שלא בכוונת יין. א"ר יהושע בן לוי מאן דאסר שפיר אסר ומאן דשרי שפיר שרי.
1