אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רכ״אOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 221
א׳פי' רבינו שמואל זצ"ל כלומר דברי שניהם עיקר והלכה כדברי שניהם לפי מה שהיו סבורים. מאן דאסר שפיר אסר. אמר ההוא גוי בלבו רבנן כי הני שיכרא שתו. אלא ודאי חמרא הוא ונסכיה כשאוריק אורוקי. והם לא נתנו דעתם שהיו סבורי' ישראל הוא הילכך אסיר בהנאה. ומאן דשרי שפיר שרי. מימר אמ' רבנן כי הני חמרא קא שתו ואמרו לי לדידי תא אשקיין אלא ודאי שיכרא הוא. פי' רבינו שמואל זצ"ל אלא ודאי שיכרא הוא ודאי לא נגע בו ושרי בשתיה. והא דאמ' לקמן יין שמזגו גוי אסור בשתיה. היינו טעמא משום שהכיר בו שהוא יין ודעתו לנסכו. ואע"ג דחזי ליה ישראל שלא נגע בו אסור בשתיה משום לך לך נזירא אמרינן. אבל הכא דלא הכיר בו שהוא יין מותר בשתיה והכי הילכתא. עכ"ל:
1
ב׳[דף נ"ט ע"א]
בעא מיניה ר' יימר מרב כהנא גוי מהו שיוליך ענבים לגת א"ל אסור משום לך לך נזירא אמרי' סחור סחור לכרמא לא תקרב. פי' רבינו שמואל זצ"ל כשבוצרין את הענבים נותנין אותם בסלין ודרדורין ומתמעכין ונדרסי' הענבים זה על זה והיין מזלף ונותנים אותו לגת. מי חשיב ההוא יין שמזלף ליעשות יין נסך במגע גוי או לא. האי דנקט מהו שיוליך לגת לא מיבעיא ליה אם יכול ליתן את הענבים לגת דאם יש שם יין נמשך ודאי אסור. ואם נותן הענבים בגת נאסר כל היין שבגת דקא אתי מיניה ומיניה ולא דמי לזריקה דשרינן לקמן בשמעתין:
בעא מיניה ר' יימר מרב כהנא גוי מהו שיוליך ענבים לגת א"ל אסור משום לך לך נזירא אמרי' סחור סחור לכרמא לא תקרב. פי' רבינו שמואל זצ"ל כשבוצרין את הענבים נותנין אותם בסלין ודרדורין ומתמעכין ונדרסי' הענבים זה על זה והיין מזלף ונותנים אותו לגת. מי חשיב ההוא יין שמזלף ליעשות יין נסך במגע גוי או לא. האי דנקט מהו שיוליך לגת לא מיבעיא ליה אם יכול ליתן את הענבים לגת דאם יש שם יין נמשך ודאי אסור. ואם נותן הענבים בגת נאסר כל היין שבגת דקא אתי מיניה ומיניה ולא דמי לזריקה דשרינן לקמן בשמעתין:
2