אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רל״וOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 236
א׳שמעינן מינה הא הניח ידו בנחת על הרתיחה שאינו משכשך ביין שרי אפי' בשתיה. מיהו פ' בתרא מוכח לאיסורא. דההיא רביתא דאישתכח דהוה קיימא ביני דני דהות נקיטא אופיא בידאה. אמר רב חמרא שרי אימור מגבה דחבית' שקלתה אע"ג דליכא תו אימור איתרמויי איתרמי לה. משמע דוקא אי מגבה שקלה חמרא שרי. הא מפיה חמרא אסיר אע"ג דשקלה ולא נגעה ביין. דמסתמא ביין חדש עסקינן דאיכא טובא רתיחות דאי ביין ישן הרתיחות נמצאות על גב החבית. וכן פי' רש"י זצ"ל בשמעתין שהיתה מחמצת ומעלה רתיחות דהיינו יין חדש כשהוא תוסס דביין ישן ליכא רתיחות. והכי נמי מוכחא לאיסורא דתנן פ"ק דמסכת טבול יום רתיחת גריסין של פול ראשונה ורתיחת יין חדש ר' יהודה אומר אף של אורז ב"ש אומ' חיבור בטבול יום וב"ה אומ' אינו חיבור פי' שאם נגע טבול יום ברתיחת גריסין של פול ראשונה או ברתיחת יין חדש פסל את הגריסין ואת היין. ולב"ה לא פסל. וקתני סיפא ומודים בשאר כל הטמאות בין קלות בין חמורות בין שנגע באלו רתיחות ראשון לטומאה בין שנגע בהם הטומאה מודים ב"ה לב"ש דהוי חיבור ופסל אפילו יין חדש ולא פליגי אלא בטבול יום. וקתני התם בסיפא רתיחת גריסין של פול שניה ורתיחת יין ישן טמאים בטבול יום ואין צריך לומר בכל הטמאות. הא למדת רתיחת יין ישן הוי חיבור לכל הטמאות. ורתיחת יין חדש נמי הוי חיבור לכל הטמאות לבד מטבול יום לב"ה הילכך הואיל והוו חיבור לטבול יום הוו נמי חיבור לענין יין נסך כדחזינן לקמן בפ' בתרא דמדמי' ומייתינן מטמאות וטהרות על יין נסך. וכן השיב מורי רבינו אבי העזרי זצ"ל דרתיחת היין הוי חיבור ואם נגע הגוי ברתיחת היין חמרא אסיר. והא דנקט במתני' המטפח ולא נקט הנוגע להודיעך שאין דרך ניסוך בכך כדפרש"י זצ"ל ולא מיתסר בהנאה:
1
ב׳[שם]
מתני' נטל את החבית בחמתו וזרקה לבור זה היה מעשה והכשירוה אפילו בשתיה. אמר רב אשי כל שבזב טמא בגוי עושה יין נסך. לא איירי רב אשי בהיסט כלל אלא במגע וה"ק כל שבזב טמא כגון אדם הנוגע בזב בין שנגע בו הזב ממש בין בקנה טמא אף יין שנגע בו גוי בין בידו בין בקנה נעשה יין נסך וליכא למימר דרב אשי אהסיטו קאי דהא רב אשי אמ' לעיל זיקא בין מליא בין חסר שרי. ודכוותה בהסיטו של זב טמא. כל שבזב טהור כגון זריקה דכוותה גוי ביין אינו עושה יין נסך. איתיבי' רב הונא לרב אשי נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והכשירוהו. בחמתו אין שלא בחמתו לא. אלמא זריקת גוי עושה יין נסך ואילו זב שזרק חפץ בכלי לא טימאו. התם דקאזיל מיניה ומיניה שהולך ומתגלגל כל שעה על ידי שהוא מגלגלו או מורידו לבור הילכך שלא בחמתו חיישינן דילמא נגע:
מתני' נטל את החבית בחמתו וזרקה לבור זה היה מעשה והכשירוה אפילו בשתיה. אמר רב אשי כל שבזב טמא בגוי עושה יין נסך. לא איירי רב אשי בהיסט כלל אלא במגע וה"ק כל שבזב טמא כגון אדם הנוגע בזב בין שנגע בו הזב ממש בין בקנה טמא אף יין שנגע בו גוי בין בידו בין בקנה נעשה יין נסך וליכא למימר דרב אשי אהסיטו קאי דהא רב אשי אמ' לעיל זיקא בין מליא בין חסר שרי. ודכוותה בהסיטו של זב טמא. כל שבזב טהור כגון זריקה דכוותה גוי ביין אינו עושה יין נסך. איתיבי' רב הונא לרב אשי נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור זה היה מעשה והכשירוהו. בחמתו אין שלא בחמתו לא. אלמא זריקת גוי עושה יין נסך ואילו זב שזרק חפץ בכלי לא טימאו. התם דקאזיל מיניה ומיניה שהולך ומתגלגל כל שעה על ידי שהוא מגלגלו או מורידו לבור הילכך שלא בחמתו חיישינן דילמא נגע:
2