אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רמ״זOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 247
א׳ונראה דקיי"ל כשינוייא דרב יצחק בר אלעזר דרב יהודה אמר שמואל קאי כוותיה וכן ר' יהודה נשיא' ורבנן. הילכך כרקום של אותה מלכות הכהנות פסולות וחביות פתוחות אסורות. כרקום של מלכות אחרת הכהנות כשירות וחביות אפילו פתוחות מותרות:
1
ב׳[דף ע"ב ע"א]
מתני' נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של נכרי ונטל ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל אם יש עכבת יין אסור ואם לאו מותר. המשפך מלמעלה פיו רחב ומלמטה פיו קטן ומושיבין אותו על פי צלותית של לוקחין שפיהן צר ושופכין היין מן המדה לתוכו והוא יורד לתוך הצלוחית ואם יש בו עכבת יין אסור כי נאסר על ידי נצוק של חיבור יין שבמשפך ויין שבקרקעיתה של צלוחית אע"ג דלא נגע משפך ביין נסך משירד לתוך הצלוחית. כך פירוש המשנה לרבותינו דפסקי נצוק חיבור. ולר"ת דפסיק דנצוק אינו חיבור פי' משנתינו כדתני ר' חייא שפחסתו צלותיתו דנתמלאת צלוחית עד שפחס היין בשולי המשפך ונתחבר ממש יין שבמשפך ליין נסך. ירושלמי ישראל תפוס בפי המשפך והגוי מערה דברי הכל אסור. גוי תפוס בפי המשפך וישראל מערה היא המחלוקת ר' אסי אוסר ור' אמי מתיר (ר' מנא בעא קומי יוסי אסר אסוד ר' אמי אמר מותר). נוי תפוס בפי הנור וישראל מערה ר' ירמיה בשס ר' זעירא אמר היא המחלוקת ר' מנא בעי [קומי ר' יסי] (איירא) מחלוקת א"ל מחלוקת ר' יוסי ור' אמי ר' יוסי אמר אסור ר' אמי אמר מותר. ישראל תפוס בפי הנוד וגוי מערה סברין מימר ר"ה מותר. ר' שמואל בשם ר' זעיר' כל גרמיה אמרה שהוא אסור שפעמים שישראל מרפה את ידיו ונמצא כל העירוי מחמת הגוי וההין דמרגיל זיקא מן לעיל מן לרע אין בו משום מערה מכלי אל כלי. עכ"ל הירושלמי:
מתני' נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של נכרי ונטל ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל אם יש עכבת יין אסור ואם לאו מותר. המשפך מלמעלה פיו רחב ומלמטה פיו קטן ומושיבין אותו על פי צלותית של לוקחין שפיהן צר ושופכין היין מן המדה לתוכו והוא יורד לתוך הצלוחית ואם יש בו עכבת יין אסור כי נאסר על ידי נצוק של חיבור יין שבמשפך ויין שבקרקעיתה של צלוחית אע"ג דלא נגע משפך ביין נסך משירד לתוך הצלוחית. כך פירוש המשנה לרבותינו דפסקי נצוק חיבור. ולר"ת דפסיק דנצוק אינו חיבור פי' משנתינו כדתני ר' חייא שפחסתו צלותיתו דנתמלאת צלוחית עד שפחס היין בשולי המשפך ונתחבר ממש יין שבמשפך ליין נסך. ירושלמי ישראל תפוס בפי המשפך והגוי מערה דברי הכל אסור. גוי תפוס בפי המשפך וישראל מערה היא המחלוקת ר' אסי אוסר ור' אמי מתיר (ר' מנא בעא קומי יוסי אסר אסוד ר' אמי אמר מותר). נוי תפוס בפי הנור וישראל מערה ר' ירמיה בשס ר' זעירא אמר היא המחלוקת ר' מנא בעי [קומי ר' יסי] (איירא) מחלוקת א"ל מחלוקת ר' יוסי ור' אמי ר' יוסי אמר אסור ר' אמי אמר מותר. ישראל תפוס בפי הנוד וגוי מערה סברין מימר ר"ה מותר. ר' שמואל בשם ר' זעיר' כל גרמיה אמרה שהוא אסור שפעמים שישראל מרפה את ידיו ונמצא כל העירוי מחמת הגוי וההין דמרגיל זיקא מן לעיל מן לרע אין בו משום מערה מכלי אל כלי. עכ"ל הירושלמי:
2
ג׳[שם]
מתני' המערה מכלי אל כלי ובתחתון יין נסך את שמערה ממנו מותר את שעירה לתוכו אסור. למ"ד נצוק חיבור מוקי לה בגמר' דמפסיק פסוקי קודם שירד הקילוח לתוך כלי הגוי יפסוק ראש נצוק מכלי העליון דהשתא ליכא חיבור מידי. וגבי מערה מחבית לבור מסיק בסמוך דמקטף קטופי:
מתני' המערה מכלי אל כלי ובתחתון יין נסך את שמערה ממנו מותר את שעירה לתוכו אסור. למ"ד נצוק חיבור מוקי לה בגמר' דמפסיק פסוקי קודם שירד הקילוח לתוך כלי הגוי יפסוק ראש נצוק מכלי העליון דהשתא ליכא חיבור מידי. וגבי מערה מחבית לבור מסיק בסמוך דמקטף קטופי:
3