אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רנ״אOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 251
א׳כתב רבינו שמואל זצ"ל מכאן היה למד רבינו יצחק ומורה לחלוט את החבית במים רותחין ולא ליבעי עירוי ג' ימים וכן הלכה. מולגן במי זיתים אין צריך לחממן אלא מולגן בצונן שמי זיתים צונן חשובים במים רותחין שהן עזין ומפליטין את היין הנבלע בחבית. ומיבעיא ליה היאך אנו דורכין ענבים בגת נכרי בלא ניגוב במטלת של בצבוץ שבשולי העדשים בין דף לדף עכ"ל. וי"ל דלא עדיפי הני מטלניות מחרצנים שבגומות שלא חייבוהו חכמים ללקטן כדפרי' לעיל. דרך זיתים לבשלן להיות רכים להוציא מהן שמנן והיינו מי זיתים. אמר רב יהודה דווקי דארמאי פי' משמרת כמין שקין שנותנין בהן שמרים להוציא את יינן. דמזיא שעשויין משיער אדם מדיחן דלא בלעי. דעמרא מנגבן. דכיתנא מיישנן דבלעא טפי מעמרא. ואי אית בהו קיטרי שרי להו. הני חלתא פי' כוורת של שבטים. ודיקולי שמסננין בהן את היין דחייטי בחבלי דצרי שתפורים בחבלים של צרי מריחן. דצבתא מין גמי מנגבן. דכיתנא מיישנן. ואי אית בהו קיטרא שרי להו מתירן ואח"כ מנגבן שהיין נבלע בקשרים:
1
ב׳[שם ע"ב]
איתמר עם הארץ שהושיט ידו לגת ונגע באשכולות והם מוטלות ביין. רבי ור' חייא חד אמר אשכול וכל סביבותיו טמאין וכל הגת טהורה וחד אמר כל הגת טמאה. אמרו ליה רבנן לרב ירמיה ואמרי לה לבריה דר' ירמיה כמ"ד אשכול וכל סביבותיו טמאין וכל הגת טהורה:
איתמר עם הארץ שהושיט ידו לגת ונגע באשכולות והם מוטלות ביין. רבי ור' חייא חד אמר אשכול וכל סביבותיו טמאין וכל הגת טהורה וחד אמר כל הגת טמאה. אמרו ליה רבנן לרב ירמיה ואמרי לה לבריה דר' ירמיה כמ"ד אשכול וכל סביבותיו טמאין וכל הגת טהורה:
2