אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה ר״פOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 280
א׳הילכך איתבריר לן דהלכה כר' שמעון דכל העומד ליזרק כזרוק דמי וכל העומד ליתלש כתלוש דמי. וה"ה יש לנו לומר דהלכה כמותו דכל העומד ליפדות כפדוי דמי. וכל העומד לישרף כשרוף דמי. וכל העומד להרים כמורם דמי. דהכא נמי עומד להרים מפני גזל השבט. הילכך לשיטת רבותינו דילפי' מינה שאר איסורין ועבדי בה עובדא. כ"ש הוא שאם נפל כזית איסור לתוך ששים זיתים של היתר וידע בו ולא סילקו עד שנפל עוד זית אחר שהכל מותר כר' שמעון. דהא אפי' הגבהה אינו צריך. דהגבהה דתרומה לא מפני האיסור אלא מפני גזל השבט בדפרי' לעיל:
1
ב׳[דף ע"ג ע"א]
מתני' יין נסך אסור ואוסר בכל שהו יין ביין ומים במים. פי' מים שנתנסכו לפני ע"ז במשהו. יין במים ומים ביין בנותן טעם:
מתני' יין נסך אסור ואוסר בכל שהו יין ביין ומים במים. פי' מים שנתנסכו לפני ע"ז במשהו. יין במים ומים ביין בנותן טעם:
2
ג׳[שם ע"ב]
רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינן במשהו ושלא במינן בנותן טעם. וזה הכלל לאתויי מאי לאתויי כל איסורין שבתורה. ור' יוחנן וריש לקיש דאמ' תרוייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך דבמינו במשהו ושלא במינו בנותן טעם. וזה הכלל לאתויי טבל ויין נסך. ופר"ת זצ"ל דמיירי ביין נסך שנתנסך לפני ע"ז דהא אמתני' דיין ביין ומים במים קאי. ומפרש זה הכלל לאתויי טבל ויין נסך. ויין ביין דומיא המים במים דאי אפשר להם להיות אלא בנתנסך לפני ע"ז. אבל סתם יינם הכי נמי דבטל בששים. ועוד אומר ר"ת זצ"ל כיון דסתם יינם אינו אסיר בהנאה מן התורה כ"א מדרבנן. דההיא דפרק אין מעמידין דאמר ר' אסי אמר ר' יוחנן משום ר' יהודה בן בתירה שלש יינות הן של ע"ז אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית. סתם יינן אסור בהנאה ומטמא טומא' משקין ברביעית. היינו מדרבנן משום יין נסך שמתנסך לפני ע"ז. אבל מדאורייתא סתם יינם שרי בהנאה. וכיון דמדאורייתא שרי בהנאה בטל במינו בששים. דהא פרכי' אמתני' דקתני ואלו אסורין ואיסורן בכ"ש יין וע"ז ועורות לבובין וכו'. תנא (ודאי) קא חשיב אי דבר שבמנין קא חשיב ליתני נמי נבילה. ואי איסורי הנאה קא חשיב ליתני נמי חמץ בפסח. אמר ר' חייא בר אבא ואיתימא ר' יצחק בר נפחא האי תנא תרתי אית ליה דבר שבמנין ואיסורי הנאה דההוא ודההוא הוא דקא חשיב שאסר בכל שהו. אבל שאינו איסו' הנאה לא. מעתה סתם יינן דשרי בהנאה לא אסיר בכל שהו ובטל במינו בששים. וכן מצא רבינו תם זצ"ל בתשובות הגאונים שכתב רבי' יוסף טוב עלם זצ"ל שכתוב בהם יין נסך שניסך ממנו לע"ז אסור בהנאה ואינו במאה ואחד ואפי' באלף. כמו ששנינו יין נסך אסור ואוסר במשהו. ואלו אסורין ואיסורן בכל שהן יין נסך כו'. מכלל דשאר יין נסך וכן כל שאר איסורין חוץ מטבל ויין שנתנסך לפני ע"ז בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם:
רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינן במשהו ושלא במינן בנותן טעם. וזה הכלל לאתויי מאי לאתויי כל איסורין שבתורה. ור' יוחנן וריש לקיש דאמ' תרוייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך דבמינו במשהו ושלא במינו בנותן טעם. וזה הכלל לאתויי טבל ויין נסך. ופר"ת זצ"ל דמיירי ביין נסך שנתנסך לפני ע"ז דהא אמתני' דיין ביין ומים במים קאי. ומפרש זה הכלל לאתויי טבל ויין נסך. ויין ביין דומיא המים במים דאי אפשר להם להיות אלא בנתנסך לפני ע"ז. אבל סתם יינם הכי נמי דבטל בששים. ועוד אומר ר"ת זצ"ל כיון דסתם יינם אינו אסיר בהנאה מן התורה כ"א מדרבנן. דההיא דפרק אין מעמידין דאמר ר' אסי אמר ר' יוחנן משום ר' יהודה בן בתירה שלש יינות הן של ע"ז אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית. סתם יינן אסור בהנאה ומטמא טומא' משקין ברביעית. היינו מדרבנן משום יין נסך שמתנסך לפני ע"ז. אבל מדאורייתא סתם יינם שרי בהנאה. וכיון דמדאורייתא שרי בהנאה בטל במינו בששים. דהא פרכי' אמתני' דקתני ואלו אסורין ואיסורן בכ"ש יין וע"ז ועורות לבובין וכו'. תנא (ודאי) קא חשיב אי דבר שבמנין קא חשיב ליתני נמי נבילה. ואי איסורי הנאה קא חשיב ליתני נמי חמץ בפסח. אמר ר' חייא בר אבא ואיתימא ר' יצחק בר נפחא האי תנא תרתי אית ליה דבר שבמנין ואיסורי הנאה דההוא ודההוא הוא דקא חשיב שאסר בכל שהו. אבל שאינו איסו' הנאה לא. מעתה סתם יינן דשרי בהנאה לא אסיר בכל שהו ובטל במינו בששים. וכן מצא רבינו תם זצ"ל בתשובות הגאונים שכתב רבי' יוסף טוב עלם זצ"ל שכתוב בהם יין נסך שניסך ממנו לע"ז אסור בהנאה ואינו במאה ואחד ואפי' באלף. כמו ששנינו יין נסך אסור ואוסר במשהו. ואלו אסורין ואיסורן בכל שהן יין נסך כו'. מכלל דשאר יין נסך וכן כל שאר איסורין חוץ מטבל ויין שנתנסך לפני ע"ז בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם:
3