אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רפ״אOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 281
א׳וכתב ר"ת זצ"ל אני הנהגתי בעירי לערב קיתון של מים שנים ושלשה בכל חבית וחבית שאם יקרה שיתערה יין נסך מעט בחבית להתירה בכך. דסלק את מינו כמי שאינו. ושאינו מינו דהיינו המים רבה עליו ומבטלן. כי לא סמכתי על מה שפסקתי סתם יינן בטל מין במינו בששים להתיר לא לי ולא לאחרים. אך אם ההפסד מרובה התורה חסה על ממונם של ישראל עכ"ל. ומורי רבי' אבי העזרי זצ"ל כתב אם נתערב יין של איסור בשל היתר על ידי נצוק. אם ידוע שהודחו במים הגיגיות והחביו' בשעה שהושמו בהם היין של ישראל מותר דאי אפשר שאין ששים בטפיחתו. ובעכבת מים שנשאר בהם מבטפיחתו ועכבת יין שבשולי כלי קטן שהוציאו בו מן החבית. ולא אמ' בכי האי גוונא מיא יקירי ושכני לתחת. ומעתה סלק את מינו כמי שאינו מינו. ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו. וכן אם נתערב בו מעט יין נסך עכ"ל. ורבינו שמשון בר אברהם זצ"ל כתב בפירושיו בפ' בתרא דסתם יינן שבכל התלמוד אסור בהנאה ואוסר במשהו. אבל גוים שבזמן הזה היה אומר רבינו שמואל זצ"ל שהם בעין תינוק שאינו יודע בטיב ע"ז ומשמשיה ולא מיתסר בהנאה אלא בשתיה. לפי מה שפסק ר"ת זצ"ל דפסק סתם יינן בששים עכ"ל. ואע"פ שחלק על ר"ת זצ"ל דפסק סתם יינן בששים מ"מ הרי כתב דלדידן בששים. וההיא דתניא בתוספתא קדר במינקת ונפלה ממנה טיפה אסור בכל שהו מפני שטעם של יין אסור ואוסר בכל שהו. אומר רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דההיא ר' יהוד' היא דאמר מין במינו במשהו אפי' בשאר איסורין:
1
ב׳[שם ע"א]
כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן המערה יין נסך מחבית לבור אפילו כל היום ראשון ראשון בטל. תנן יין נסך אסור ואוסר בכל שהו מאי לאו דנפל איסורא לגו היתירא. לא היתירא לגו איסורא דקמא קמא דהיתירא בטל ליה בנסך. מים במים במשהו. מאי לאו דנפל איסורא לגו היתירא. לא היתירא לגו איסורא. כי אתא רב יצחק אמר ר' יוחנן המערה יין נסך בצלצול קטן לבור. הוא קשר של משי. אפילו כל היום כולו ראשון ראשון בטל. ודוקא צלצול קטן דלא נפיש עמודיה אבל חבית דנפיש עמודיה לא. כי אתא רבין אמר ר' יוחנן יין נסך שנפל לבור ונפל שם קיתון של מים רואין את ההיתר כאילו אינו ולא אמרי' נאסר כל היין ורבה יין על המים דקא הוי חמרא רובא. אלא באיסור שנפל גרידא משערי' ואיכא מים רובא ורבין עליו ומבטלין אותו. כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר לא שנו אלא שנפל שם קיתון של מים תחיל' קודם יין נסך דכי נפל נסך אשכחוה מיא ובטלוה. אבל לא נפל שם קיתון של מים תחילה מצא מין את מינו וניעור כלומר נתחזק וניתוסף איסורו ורבה יין על המים:
כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן המערה יין נסך מחבית לבור אפילו כל היום ראשון ראשון בטל. תנן יין נסך אסור ואוסר בכל שהו מאי לאו דנפל איסורא לגו היתירא. לא היתירא לגו איסורא דקמא קמא דהיתירא בטל ליה בנסך. מים במים במשהו. מאי לאו דנפל איסורא לגו היתירא. לא היתירא לגו איסורא. כי אתא רב יצחק אמר ר' יוחנן המערה יין נסך בצלצול קטן לבור. הוא קשר של משי. אפילו כל היום כולו ראשון ראשון בטל. ודוקא צלצול קטן דלא נפיש עמודיה אבל חבית דנפיש עמודיה לא. כי אתא רבין אמר ר' יוחנן יין נסך שנפל לבור ונפל שם קיתון של מים רואין את ההיתר כאילו אינו ולא אמרי' נאסר כל היין ורבה יין על המים דקא הוי חמרא רובא. אלא באיסור שנפל גרידא משערי' ואיכא מים רובא ורבין עליו ומבטלין אותו. כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר לא שנו אלא שנפל שם קיתון של מים תחיל' קודם יין נסך דכי נפל נסך אשכחוה מיא ובטלוה. אבל לא נפל שם קיתון של מים תחילה מצא מין את מינו וניעור כלומר נתחזק וניתוסף איסורו ורבה יין על המים:
2