אור זרוע, חלק ד, פסקי עבודה זרה רפ״בOhr Zarua, Volume IV, Piskei Avodah Zarah 282
א׳פסק רש"י זצ"ל דאין הלכה (כדברי מי) שהרי בא רב יצחק והחמיר. בא רבין והחמיר. וכתב רבי' שמואל זצ"ל אדרבין ורב שמואל בר יהודה סמכי' והכי הילכתא דכל מין ומינו ודבר אחד סלק את מינו כמי שאינו ודבר אחר רבה עליו ומבטלו:
1
ב׳[שם]
איתמר יין נסך שנפל לבור ונפל שם קיתון של מים. חזקיה אמר הגדילו באיסור אסור. כלומר הגדילו המים והיין באיסור שנפל יין נסך בסוף והגדילו באיסור ולא אמרי' רואין את ההיתר כאילו אינו אלא יין נסך מתחבר למינו ואין המים רבים עליו. וכ"ש אם נפלו מים בסוף. הגדילו בהיתר שנפל יין היתר בסוף כבר ביטל יין נסך במים שהמים רבו עליו בהיותו לבדו. ומשבטל לגמרי שוב אינו חוזר וניעור. ור' יוחנן אמר אפי' הגדילו באיסור ומים נפלו תחילה לא אמרי' מצא מין את מינו וניעור והוי היתר:
איתמר יין נסך שנפל לבור ונפל שם קיתון של מים. חזקיה אמר הגדילו באיסור אסור. כלומר הגדילו המים והיין באיסור שנפל יין נסך בסוף והגדילו באיסור ולא אמרי' רואין את ההיתר כאילו אינו אלא יין נסך מתחבר למינו ואין המים רבים עליו. וכ"ש אם נפלו מים בסוף. הגדילו בהיתר שנפל יין היתר בסוף כבר ביטל יין נסך במים שהמים רבו עליו בהיותו לבדו. ומשבטל לגמרי שוב אינו חוזר וניעור. ור' יוחנן אמר אפי' הגדילו באיסור ומים נפלו תחילה לא אמרי' מצא מין את מינו וניעור והוי היתר:
2