אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין ל״גOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 33

א׳ונראה בעיני דהלכה כר' עקיבה דעדים זוממים אין משלמין על פי עצמן מדפרשי טעמא רבא ורב נחמן. והא נמי דאמר רב יהודה [אמר רב] עד זומם משלם לפי חלקו דחקיה לאוקמי אליבא דר' עקיבה ובאומר העדנו והוזמנו בב"ד של פלוני. וחוייבנו ממון ש"מ דהלכה כר' עקיבה. דעד זומם קנסא הוא ואינו משלם על פי עצמו. ולא מגבינן ליה בבבל ושליחותייהו נמי לא עבדינן דהא לא שכיח:
1
ב׳[שם]
עד זומם פסול לכל התורה כולה דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר בד"א שהוזם בדיני נפשות אבל בדיני ממונות כשר בדיני נפשות. לימא אביי דאמר כר' מאיר מחומרא לקולא אמרינן מקולא לחומרא לא אמ' [ורבא דאמר כר' יוסי]. לא [אליבא דר' יוסי כו"ע לא פליגי כי פליגי אליבא דר"מ] אביי דאמר כר' מאיר. וכן המסקנא דאביי כר' מאיר. ופסקינן הילכתא כאביי במסקנא דסתם לן תנא כר' מאיר. ועבדינן נמי עובדא כר' מאיר לקמן ש"מ דהילכתא כר' מאיר. וכן פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל דהלכה כר"מ דעד חמס פסול לכל התורה כולה:
2