אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין ל״וOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 36
א׳הילכך פי' (דאשו) נראה בעיני עיקר:
1
ב׳[שם ע"ב]
מתני' ואלו הן הקרובים אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וגיסו הן ובניהם וחתניהם וחורגו לבדו. אמר ר' יוסי זו משנת ר' עקיבה. אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו. פי' אחיו ראובן ושמעון אחים הם ראשון בראשון. בניהם וחתניהם הם שני בשני כולן פסולין זה לזה. אחי אביו דהיינו שמעון לחנוך בן ראובן שהוא ראשון בשני. ובנו וחתנו שהם שני בשני לחנוך בן ראובן. וחנוך לשמעון שהוא בן אחיו אבל בן חנוך וחתנו לשמעון דהיינו שלישי בראשון בהא שקלינן וטרינן בגמרא אי כשר אי פסול ולקמן אפרש. ואחי אמו היינו [כ]אחי אביו דילפי' בגמר' מקראי קרובי [האם] כקרובי האב. ואני לו שאני בן אחותו. אבל בני וחתני בגמ' מפרש אי כשר אי פסול. ובעל אחותו היינו אחיו דקיי"ל בעל כאשתו. ובנו דהוה ליה בן אחותו. ואני לו דהיינו אחי אמו. וחתנו דהוה ליה חתן אחותו. ואני לו דהוה ליה בן אחי אשתו. וכן פי' רש"י זצ"ל דבן אחי אשתו נפקא מכללא דבעל אחות אביו. וחתני דהוה ליה חתן אחי אשתו דהיינו שוב בן אחי אשתו דבעל כאשתו. והוא לבני וחתני דהוה ליה אחי אביו שהבעל כאשתו. ובעל אחות אביו היינו אחי אביו שהבעל כאשתו. ובנו שהוא בן אחות אביו דהיינו שני בשני. ובן חתנו שהוא חתן אחות אביו דהוה ליה שוב בן אחות אבי שהבעל כאשה. ואני לו שאני בן אחי אשתו דהוה ליה שני בראשון. וכן חתני שהבעל כאשתו. ובעל אחות אמו דהיינו אחי אמו שהבעל כאשתו. ובנו דהיינו בן אחות אמו. ובן חתנו דהיינו חתן אחות אמו דהוה ליה שוב בן אחות אמו דהיינו שני בשני. ואני לו דהוה ליה בן אחות אשתו דהיינו שני בראשון. אבל בני וחתני שהוא שלישי בראשון לקמן אפרש. בעל אמו ואני לו שאני חורגו. ובנו וחתנו דבעל אמו לקמן אפרש. וחמיו ובנו דהיינו אחי אשתו דהיינו אחיו שהבעל כאשתו. וחתנו של חמיו דהיינו גיסו ואני לו שאני חתנו. ובני וחתני שהם בני (ביתו) . וגיסו בעל אחות אשתו הם ובניהם וחתניהם. וחורגו לבדו דהיינו בן אשתו לבדו ולא בנו וחתנו. והא דלא תנא במתני' אביו ובנו וחתנו פי' רבינו יהודה בר נתן זצ"ל משום דמילתא דפשיטא היא דודאי האב פסול לבן ולבן הבן עד סוף כל הדורות. ובן בניו ובני בניו וכל זרעו פסולין לו עולמית. ואמרי' פ' יש נוחלין מר בר רב אשי מכשר אפילו באבא דאבא ולית הילכתא כוותיה. ופי' רבינו שמואל זצ"ל ולית הילכתא כמר בר רב אשי דבני בנים ובני בני בנים עד אלף דורות לא יעידו לאבותיהם דבן ירך אביו הוא:
מתני' ואלו הן הקרובים אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וגיסו הן ובניהם וחתניהם וחורגו לבדו. אמר ר' יוסי זו משנת ר' עקיבה. אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו. פי' אחיו ראובן ושמעון אחים הם ראשון בראשון. בניהם וחתניהם הם שני בשני כולן פסולין זה לזה. אחי אביו דהיינו שמעון לחנוך בן ראובן שהוא ראשון בשני. ובנו וחתנו שהם שני בשני לחנוך בן ראובן. וחנוך לשמעון שהוא בן אחיו אבל בן חנוך וחתנו לשמעון דהיינו שלישי בראשון בהא שקלינן וטרינן בגמרא אי כשר אי פסול ולקמן אפרש. ואחי אמו היינו [כ]אחי אביו דילפי' בגמר' מקראי קרובי [האם] כקרובי האב. ואני לו שאני בן אחותו. אבל בני וחתני בגמ' מפרש אי כשר אי פסול. ובעל אחותו היינו אחיו דקיי"ל בעל כאשתו. ובנו דהוה ליה בן אחותו. ואני לו דהיינו אחי אמו. וחתנו דהוה ליה חתן אחותו. ואני לו דהוה ליה בן אחי אשתו. וכן פי' רש"י זצ"ל דבן אחי אשתו נפקא מכללא דבעל אחות אביו. וחתני דהוה ליה חתן אחי אשתו דהיינו שוב בן אחי אשתו דבעל כאשתו. והוא לבני וחתני דהוה ליה אחי אביו שהבעל כאשתו. ובעל אחות אביו היינו אחי אביו שהבעל כאשתו. ובנו שהוא בן אחות אביו דהיינו שני בשני. ובן חתנו שהוא חתן אחות אביו דהוה ליה שוב בן אחות אבי שהבעל כאשה. ואני לו שאני בן אחי אשתו דהוה ליה שני בראשון. וכן חתני שהבעל כאשתו. ובעל אחות אמו דהיינו אחי אמו שהבעל כאשתו. ובנו דהיינו בן אחות אמו. ובן חתנו דהיינו חתן אחות אמו דהוה ליה שוב בן אחות אמו דהיינו שני בשני. ואני לו דהוה ליה בן אחות אשתו דהיינו שני בראשון. אבל בני וחתני שהוא שלישי בראשון לקמן אפרש. בעל אמו ואני לו שאני חורגו. ובנו וחתנו דבעל אמו לקמן אפרש. וחמיו ובנו דהיינו אחי אשתו דהיינו אחיו שהבעל כאשתו. וחתנו של חמיו דהיינו גיסו ואני לו שאני חתנו. ובני וחתני שהם בני (ביתו) . וגיסו בעל אחות אשתו הם ובניהם וחתניהם. וחורגו לבדו דהיינו בן אשתו לבדו ולא בנו וחתנו. והא דלא תנא במתני' אביו ובנו וחתנו פי' רבינו יהודה בר נתן זצ"ל משום דמילתא דפשיטא היא דודאי האב פסול לבן ולבן הבן עד סוף כל הדורות. ובן בניו ובני בניו וכל זרעו פסולין לו עולמית. ואמרי' פ' יש נוחלין מר בר רב אשי מכשר אפילו באבא דאבא ולית הילכתא כוותיה. ופי' רבינו שמואל זצ"ל ולית הילכתא כמר בר רב אשי דבני בנים ובני בני בנים עד אלף דורות לא יעידו לאבותיהם דבן ירך אביו הוא:
2