אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין מ״אOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 41
א׳פי' ריב"א זצ"ל דה"ה לאשת בן אתי אביו ואשת בן אחות אבי. ואשת בן אחות אמי. אי נמי לאשת בן אחי חמי. ואשת בן אחות חמי. ואשת בן אחות חמותי. שאיני יכול להעיד שהאשה כבעלה. ואע"ג דבעל בת אחי חמי. ובעל בת אחות חמי. ובעל בת אחות חמותי. ואפי' בעל אחות חמותי כשרין לי ואני להן כדפרי' לקמן דאשה כבעלה אמרי' בכל מקום. דמקרא נפקא לן. ועוד סברא הוא דמה שקנתה אשה קנה בעלה. אבל בעל כאשתו לא אמרינן בכל מקום. כגון בעל אמו דמימעיט מחוגנו לבדו ואע"ג דפסול לאם אביו דמה שקנה בעל קנתה אשתו לא אמרינן:
1
ב׳[שם]
מתני' בעל אמו הוא ובנו. בנו היינו אחיו א"ר ירמיה לא נצרכה אלא לאחי האח פי' בן שיש לבעל אמו מאשה אחרת פסול לו מפני שהוא אח אחיו. פי' ריב"א זצ"ל ודוקא שיש לבעל אמו בן מאמו שהוא אחיו מאמא ויש לו נמי בן מאשה אחרת. דמתוך קירוב דעת שיש לו לאחיו מאמו אוהב נמי לאחיו מאשה אחרת. אבל אם אין לבעל אמו בן מאמו כשר אף לר' ירמי' דלאו אחיו הוא ולאו אחי אחיו הוא. רב חסדא אכשר באחי האח שיש לבעל אמו בן מאמו שהוא אחיו מאמו. ויש לו נמי בן מאשה אחרת אפי' הכי אכשר רב חסדא. ופרכי' והא דר' ירמיה מאי לא סבירא ליה היינו ואחיו תנא אחין מן האב וקתני אחין מן האם:
מתני' בעל אמו הוא ובנו. בנו היינו אחיו א"ר ירמיה לא נצרכה אלא לאחי האח פי' בן שיש לבעל אמו מאשה אחרת פסול לו מפני שהוא אח אחיו. פי' ריב"א זצ"ל ודוקא שיש לבעל אמו בן מאמו שהוא אחיו מאמא ויש לו נמי בן מאשה אחרת. דמתוך קירוב דעת שיש לו לאחיו מאמו אוהב נמי לאחיו מאשה אחרת. אבל אם אין לבעל אמו בן מאמו כשר אף לר' ירמי' דלאו אחיו הוא ולאו אחי אחיו הוא. רב חסדא אכשר באחי האח שיש לבעל אמו בן מאמו שהוא אחיו מאמו. ויש לו נמי בן מאשה אחרת אפי' הכי אכשר רב חסדא. ופרכי' והא דר' ירמיה מאי לא סבירא ליה היינו ואחיו תנא אחין מן האב וקתני אחין מן האם:
2