אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין מ״טOhr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 49
א׳מדבריו למדתי דאע"ג דקרובין פסולין לעדות. אם הוא הקרוב אדם כשר ונאמן מחמיצין הדין על ידו עד שיתברר בירור הדבר:
1
ב׳[שם]
[מתני'] כיצד בודקין את העדים היו מכניסין אותן ומאיימין עליהם. [גמרא] היכי אמרי' להו וכו'. כתוב בה"ג אמרו משמיה דמר יהודאי שהדא דחתים על שטר אין חתימתי עלה. מיהו לא קים ליה במאי דכתב ביה מהימן. ואקשו רבנן קמיה אלא מעתה הני שטרי דקא אתו מעלמא ומוקמי' ליה בחתימות ידי סהדי דחתימי עלייהו היכי מוקמי' להו דילמא אי הוו סהדי הוו אמרי לא קים לן במאי דכתי' בהו. ואהדר להו דלכתחילה לא אמרי' להו. אי אמרי אינהו דלא קים לן מהימני. אלא מעתה הוציא עליו כתבי ידו שהוא חייב לו ואמ' לא קים ליה בגויה הכי נמי דמהימן. ואמ' להו התם האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי. ורבנן בתראי הדין אמרי אי מיחזק' חתמות ידייהו מהימן דתנן העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו קטנים היינו פסולי עדות היינו הרי אלו נאמנין. ואם יש עדים שהוא כתב ידו או שהיו כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנין. שטרא דחתימי עלה תרי ואשתכח דחד מינייהו קרוב או פסול. ממונא לא מפקינן ביה אבל שבועה משביעינן ליה אפומא דהאי עד כשר:
[מתני'] כיצד בודקין את העדים היו מכניסין אותן ומאיימין עליהם. [גמרא] היכי אמרי' להו וכו'. כתוב בה"ג אמרו משמיה דמר יהודאי שהדא דחתים על שטר אין חתימתי עלה. מיהו לא קים ליה במאי דכתב ביה מהימן. ואקשו רבנן קמיה אלא מעתה הני שטרי דקא אתו מעלמא ומוקמי' ליה בחתימות ידי סהדי דחתימי עלייהו היכי מוקמי' להו דילמא אי הוו סהדי הוו אמרי לא קים לן במאי דכתי' בהו. ואהדר להו דלכתחילה לא אמרי' להו. אי אמרי אינהו דלא קים לן מהימני. אלא מעתה הוציא עליו כתבי ידו שהוא חייב לו ואמ' לא קים ליה בגויה הכי נמי דמהימן. ואמ' להו התם האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי. ורבנן בתראי הדין אמרי אי מיחזק' חתמות ידייהו מהימן דתנן העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו קטנים היינו פסולי עדות היינו הרי אלו נאמנין. ואם יש עדים שהוא כתב ידו או שהיו כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנין. שטרא דחתימי עלה תרי ואשתכח דחד מינייהו קרוב או פסול. ממונא לא מפקינן ביה אבל שבועה משביעינן ליה אפומא דהאי עד כשר:
2