אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין ו׳Ohr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 6

א׳ופסק רבינו יב"א זצ"ל דהלכתא כרב נחמן דפסיק כר'. וכי אמ' הילכתא כשמואל בדיני הני מילי לגבי רב אבל שמואל ורב נחמן הילכתא כדב נחמן. הילכך הלכה כר'. וכן פסק רבי' יצחק אלפס זצ"ל דהלכה כרבי.וכתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל וחזינן לגאון דקאמר הני מילי בעדות על פה. אבל בשטר שיש בו שלשה עדים ושנים מהם קרובים זה לזה. אם לא נודע בעדות ברורה שישבו שלשתן להעיד. וכתבו עדותן זה בפני זה. דדמי כמאן דאמרי למיסהד אתינא לא בטלינן לשטרא מספק אלא תתקיים העדות בשאר. דאמ' דילמא חד שבק רווחא למאן דקשיש מיניה ובא זה הקרוב וחתם שם שלא מדעת חבירו. ירושלמי כתב כל נכסיו לשני בני אדם והעדים מעידים עליו כשירין לזה ופסולין לזה ר' יוחנן אמר פסול רשב"ל אמר כשר. אמר ר' אלעזר מתני' מסייעא לר' יוחנן מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה אף שלשה ומנין אפילו מאה ת"ל עדים. ועוד כתב דהיכא דליכא בשטר אלא תרי וחד מינייהו פסול. אי נמי תרי קרובים להדדי אפילו מסריה ניהליה באפי סהדי אחריני דכשירי לא מהני מידי דהוה ליה מזוייף מתוכו כדגרסי' בפ' זה בורר בענין ההיא מתנתא דהוו חתימי עלה תרי גיסי. ואמר ליה רב יוסף זיל אייתי תרי סהדי דמסריה ניהלך באפי סהדי. ואמר ליה אביי והא מודה ר' אלעזר במזוייף מתוכו שהוא פסול. ואמר ליה רב יוסף להאיך זיל לא שבקו לי דאוקמיה בידך:
1
ב׳[דף י' ע"א]
אמר רבא פלו' בעל אשתו הוא ואחד מצטרפין להורגו אבל לא להורגה. מיכן אומר רבי' יב"א זצ"ל שקרובי הנרצח נאמנין להעיד על הרוצח ולא נוגעין בעדות הן. דמה שנהרג הרוצח אין מועיל כלום לא לנרצח ולא לקרוביו דהא הכא דקאמר פלו' בא על אשתו הרי הפסיד לו אשתו ואסרה עליו דנהי דאין נאמנין להורגה. לאוסרה על עצמה נאמן דשוויה על עצמו חתיכ' דאיסורא ואפי' הכי נאמן להורגו. ואפי' הנרצח עצמו אם יכול לדבר עדיין פסול להעיד דעדות שאי אתה יכול להזימה הוא. כדאמרינן לקמן הוא עצמו היה נאמן לומר פלוני הרגני דמה לי הרגני מה לי רבעני לאונסי:
2