אור זרוע, חלק ד, פסקי סנהדרין צ׳Ohr Zarua, Volume IV, Piskei Sanhedrin 90
א׳וכתב הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל מי שנתחייב מיתה בחולו של מועד מעיינין בדינו ואחר כך גומרין את דינו סמוך לשקיעת החמה והורגין אותו. א"כ כ"ש שדנין דיני ממונות בחולו של מועד. וכן כתב רבינו שמואל בר' נטרונאי זצ"ל דבחולו של מועד דנין דיני נפשות ודיני ממונות. והכי איתא בירושלמי פ' משקין ועושין כל צורכי רבים. והכי מוכחא שמעתא קמייתא דפרק אלו מגלחין:
1
ב׳[דף ל"ו ע"ב]
[מתני'] הכל כשירין לדון דיני ממונות ואין הכל כשירין לדון דיני נפשות אלא כהנים לויים וישראלים המשיאין לכהונה: הכל לאתויי מאי. אמר רב יהודה לאתויי ממזר. הא תנינא חדא זימנא כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות. ויש ראוי לדון דיני ממונות ואין ראוי לדון דיני נפשות. והוינן בה לאתויי מאי ואמר רב יהודה לאתויי ממזר. חדא לאתויי גר וחדא לאתויי ממזר. וצריכא דאי אשמעינן גר דראוי לבא בקהל אבל ממזר אימא לא. ואי אשמעינן ממזר משום דבא מטיפה כשירה אבל גר דלא בא מטיפה כשירה אימא לא צריכא:
[מתני'] הכל כשירין לדון דיני ממונות ואין הכל כשירין לדון דיני נפשות אלא כהנים לויים וישראלים המשיאין לכהונה: הכל לאתויי מאי. אמר רב יהודה לאתויי ממזר. הא תנינא חדא זימנא כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות. ויש ראוי לדון דיני ממונות ואין ראוי לדון דיני נפשות. והוינן בה לאתויי מאי ואמר רב יהודה לאתויי ממזר. חדא לאתויי גר וחדא לאתויי ממזר. וצריכא דאי אשמעינן גר דראוי לבא בקהל אבל ממזר אימא לא. ואי אשמעינן ממזר משום דבא מטיפה כשירה אבל גר דלא בא מטיפה כשירה אימא לא צריכא:
2