אור זרוע לצדיק, ענין גלות מצרים ג׳Ohr Zarua LaTzadik, The Egyptian Exile 3
א׳ויקם מלך חדש. בזוהר [ז' א'] דקם מגרמיה דוגמת אחשורש ושניהם בעו לאובדא ישראל מעלמא עיין שם והיינו כי אמרו ז"ל כל המיצר לישראל נעשה ראש ובזוהר [ט"ז ב'] דמשמת יוסף ניתן הממשלה למצרים. והיינו כי צרות ישראל הם לצרפם כדי שיגיעו על ידי זה למעלה. וגלות מצרים היה כדי שיגיעו למתן תורה. וכן בימי אחשורש אמרו רז"ל הדר קבלוה בימי אחשורש שהיתה קבלת תורה מחדש מרצון [ובמקום אחר ביארנו דאז היה התחלת תורה שבעל פה בימי אנשי כנסת הגדולה כנודע וכמו שכתבתי במקום אחר] ותורה היא חיי עולם כמ"ש בפרק קמא דשבת וכמו שנאמר כי הוא חייך, ובפסחים, על חייו לא חס וכמו שאומרים בברכת התורה וחיי עולם נטע בתוכינו. ולכך הם רצו להיפך להאבידם ולהעדיר החיים מהם לגמרי. כי לעולם מן היסורים יוכל לשער התכלית המכוון מהם שהם לעולם מידה כנגד מדה כמו שנאמר בסאסאה בשלחה. ושעבוד מלכיות הוא דוגמת השאור שבעיסה כמו שאיתא פרק ב' דברכות כמו היצר הרע רוצה ממש היפוך הטוב כמו שנאמר האומרים לטוב רע ולרע טוב כך שעבוד מלכיות רצונם היפך המכוון. כך קבע השם יתברך שעל ידי היסורים זכה לאותה מתנה שהיא היפך היסורים על ידי התוחלת והקיוי לד' שיצילם מזה על ידי קיווי זה זוכים לכך. ולכך מצרים שהיה הכנה למתן תורה שהוא קנין חיים היה הגזירה שלהם העדר החיים ושאר גליות שההכנה מהם ביאת משיח שהמכוון בו שישבו איש תחת גפנו כו' וכמו שנאמר ונטעתיו ושכן תחתיו וגו' שיהיה להם מקום קבוע ודיעה מיושבת כמו שנאמר כן איש נודד ממקומו שהנודד אינו מיושב כמו שאיתא במגילה:
1
ב׳וזהו המכוון ממשיח כמו שאמרו ז"ל שיבוא לעשות שלום בארץ שחיי עולם כבר יש להם רק שיהיה אותם חיים בנייחא. והיינו כי יש מדרגות בן ועבד שאנחנו עמו יתברך זהו מצד מתן תורה וקבלת אלקותו ואדנותו ומלכותו וממילא כמו שמלכותו קיימת כך מה שאנחנו עמו כי אין מלך בלא עם. אבל תואר בן זה יהיה לעתיד שיהיה נייחא. שענין הגלות הוא היפך מדרגת בן כמו שאיתא ריש ברכות מה לאב כו' ואוי לבנים שגלו כו'. וזהו שנאמר בישעיה ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור. פירוש, מצד מצרים נקראים עמי כנ"ל ומצד אשור מעשה ידי כי תואר אב הוא מצד שאנו מעשה ידיו כענין הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך וזהו מצד אשור כידוע שאשור הוא ראש לענין הגלות. ולכן אמרו ז"ל בקש הקב"ה לעשות סנחרב גוג ומגוג וחזקיה משיח רצה לומר שכבר החל הכנה למשיח ורצה השם יתברך להיות די בתכלית יסורין ודבר מועט. ונחלתי ישראל רצה לומר כמו נחלה שבאה לו לאדם ממקום אחר ולא על ידי השתדלותו. והיינו כי מצד עצמם הם באמת נחלתי משרשא וגזעא קדישא דילי בעצם וראשונה. וזהו עצם ענין ישראל אבל מצד מצרים ואשור זכו שיהיו עמי ומעשה ידי כאילו הם נעשו שלי על ידי השתדלות:
2
ג׳ונאסרו לישראל לחזור למצרים ונאמר כאשר ראיתם מצרים היום לא תוסיפון לראותם. היינו כי דבר זה נגמר כבר תואר עמי לישראל ואי אפשר עוד להחליפם באומה אחרת. רק ענין אחשורש כמו שאמרו ז"ל דמודעא רבא לאורייתא רק שהדר קבלוה בימי אחשורש. והיינו כמו שאמרו ז"ל במגילה הם לא עשו אלא לפנים אף אני כו'. והיינו כי מצרים היה גזירת אבוד באמת שנאבדו הרבה מה שאין כן אחשורש היה רק לפנים לברר שהפנימיות טוב שלא נאמר מודעא רבא לאורייתא ולא קבלוה מרצון הלב ולכך היה מגיע עונש על צלם נבוכדנצר אף שלא עשו אלא לפנים עדיין צריך בירור שמא באמת נקודת הלב אין טוב. ובירר השם יתברך כי באמת נקודת הלב טוב [וממילא אין מודעא רבא כידוע דברי הרמב"ם בטעם כופין עד שיאמר רוצה אני] דכיון דבאמת רוצה לא מיקרי אונס וממילא כבר נקנו לעם ולחיי עולם ונתברר אחר כך כי גם הגזירה של להמית לא היתה באמת רק לפנים כי אדרבה צמח על ידי זה ההיפך כי ישלטו היהודים המה וגו' והבן זה:
3
ד׳והנה גדולת המן היה גם כן במשפט לפי שהוא גרם למאי דהדר קבלוה בימי אחשורש. ועוד מאחר שכך היה מסודר מהשם יתברך [כמו שאמרו ז"ל המן מן התורה מנין כו' מרדכי מן התורה כו' רצה לומר דבאורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא. וכל הנפשות יש להם שורש בתורה ואפילו נפשות האומות שהביאו את ישראל לתורה ולכך בא זכרונם בספר לעלמי עד ועל כן יש לו שורש בתורה שהוא דפוס כל הנברא כמו שאיתא בריש בראשית רבה. וזה שאמר המן מן המן העץ וגו' ודבר זה עמוק בחכמה שמצד הזה הוא שורש ענין המן ואין כאן מקום להאריך] שזה מעותד לקבל עונשו על ידי ישראל. ולפיכך ניתן לו שכר מקודם תמורת העונש שיקבל אחריו כי הכל במשפט ואין הקב"ה בא בטרוניא ומקפח שכר כל בריה ולפי שזה יקבל עונשו על ידי ישראל וגם יביא ישראל לידי זכות כך לכך מקבל שכרו מקודם. וזהו ענין כל המיצר לישראל נעשה ראש. ולפי שכל משפטיו יתברך מדה כנגד מדה לכך כפי הענין הטוב שיצא על ידיהם לפועל כך הוא שכרם בעולם הזה מקודם. [כי כך המשפט לאומות לשלם שכר מקודם המעשה כאלו כבר זכו. כי באמת המעשה רעה רק מפני שעל ידיהם מגיע טוב שלא מדעתם והרי זה כענין מגלגלין זכות על ידי כו' מוכח דהוא זכאי מקודם. ולכך על ידי גלות מצרים [ואחשורש] יצא לעולם קבלת תורה ויחוד אומה להשם יתברך שהוא פירסום מלכותו כי אין מלך בלא עם לכך זכו למלכות [ולכך התחיל גלות מצרים העיקר מן המלך שאמר לעמו. והבן]. ומה שאמרו שקם מגרמיה. היינו דוגמת הקמת מלכותו יתברך על ידי מתן תורה הוא מגרמיה ולא מאתערותא דלתתא כמו שאמרו ז"ל על פסוק גוי מקרב גוי. וכמו שכתבתי במקום אחר כי ההתחלה לקיחה לעם הוא מצד השם יתברך כמו שנאמר אני ראשון וגו' כמו שכתבתי במקום אחר. לכך כמדתם הגיע להם המלוכה מגרמם ולא על ידי התעוררות בני המדינה:
4
ה׳ובזוהר [י"ז א'] דבכל מקום מלך מצרים הוא השר. ושם [י"ח א'] דדומה הוא שר מצרים ואחר כך נתמנה על המתים [לשון זה עיקר מתוך הגמרא פרק ב' דברכות ושאר דוכתי]. י"ל מלך חדש שנתחדשו גזירותיו בענין העדר החיים שהוא היה ממש היפך זה ולכך זהו דומה שר של מתים. רצה לומר כח זה של העדר החיות ורצה להעדיר לגמרי. וי"ל זהו דקם מגרמיה כח זה של העדר הוא מתעורר מעצמו מצד ההעדר ולא בענין אחר לפי שהוא העדר הישות ואין ראוי שיהיה כח זה בעולם מצד סדר העולם. ומי שלא קם מגרמיה רק אחרים המלכוהו נראה שהוא ומסודר בסדר העולם שהרי הם אינם נוגעים רק שכך הוא השורה הראויה. אבל כשקם מגרמיה זה אינו מצד הסדר רק מצד הנגיעה לעצמו. וכך ענין ההעדר החיים דבר זה הוא היפך סדר העולם ולכך אמרו ז"ל אלמלא תורה לא נבראו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי וגו' ואידך מ"ד בנדרים דריש על המילה זהו גם כן היפך מלך חדש של מצרים אשר לא ידע את יוסף הוא תיקון הברית כידוע. ולכך מל יוסף למצרים וזה לא ידע מזה והוא היפך חוקות שמים וארץ. וענין מילה ותורה הם ב' מדרגות לבריאת העולם והם יוסף ויהודא כמו שכתבתי לעיל [אות א'] כי יוסף מלך קודם מתן תורה ומלכות יהודא על ידי התורה כי מדרגת יוסף הוא היראה כמו שכתבתי שם:
5
ו׳וזהו ענין המילה שהוא היפך הערלה שנקראו בו הגוים כמו שאיתא בנדרים שאין יודעים כלל מהשם יתברך כמו שאיתא במנחות דקרו ליה אלקא דאלקא שאין משגיח במעשה בני אדם ואין לירא ממנו ולהגדיר עצמו. והמילה היא ההגדרה שהוא מצד היראה שהוא על ידי תואר אדנות ושהשם יתברך נוכח עיניו כמו שאיתא בהג"ה דריש או"ח שהוא ההכרה שיש משגיח. [ולכך הגוים ערלים ולא בית ישרארל כמו שאיתא בנדרים וכמו שכתבתי לעיל אות א']. וזה מדרגת עבד כמו שנאמר אם אדונים אני איה מוראי ואין לו לשנות מדעת רבו כלום. ולכן אמר התחת אלקים אנכי רצה לומר שהוא מכיר כי השם יתברך מנהיג הכל ואין בידו לעשות מאומה זולת רצונו. וזה שתירגם שם דחלא דד' שזהו מדרגת היראה כנ"ל. אבל דוד המלך ע"ה התפאר לי דבר צור ישראל וגו' צדיק מושל וגו' שהגיע למדרגה זו הקב"ה גוזר וצדיק מבטל. [וכמו שאיתא בפרק במה מדליקין טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה שדוד המלך ע"ה היה ראש סנהדרין וכמו שאמרו ז"ל וד' עמו שהלכה כמותו כנודע שהוא מדרגת תורה שבעל פה] זהו מצד התורה שהורידה השם יתברך לארץ ומצידה מצינו בבא מציעא נצחוני בני כי מצדה הם מדרגת בנים כנודע ויכולים למשול כביכול בגבורה של מעלה ולא בתורת עבד:
6
ז׳והתחלת בנין מדרגה זו היה גלות מצרים ולכן התחיל אחר מיתת יוסף וכנ"ל מהזוהר דמאז התחילה מלכות ושולטנות מצרים. דענין מצרים כולה כשפים כמו שאמרו ז"ל, והיינו כמו שאמרו ז"ל בחולין דכשפים מכחישים פמליא של מעלה. והוא כמו ששמעתי על פסוק ד' יתן אומר המבשרות צבא רב כי כשהשם יתברך מחדש דבר בעולם הוא מתפשט בכל הנבראים בכל אחד לפי דרכו וכשהשם יתברך רצה לחדש דבר זה שיהיה ממשלה לתחתונים כבי' בפמליא של מעלה נתפשט מדרגת הכשפים במצרים [שהם ההיפך מן התורה כנ"ל]. וזהו אשר לא ידע את יוסף ודרשו רז"ל עשה עצמו כאלו לא ידע שזהו היפך מדרגת היראה שהוא התחת אלקים וגו' כנ"ל. והם לא ידעו מזה רק בכשפים כנ"ל ומזה נמשך שולטנות שלהם כנ"ל על ידי ההכנה למדריגה זו שהוא מדרגת התורה כנ"ל. [וכונת עשה עצמו כו' כי באמת היה לו יראה שהרי אמר הבה נתחכמה כו' מפני היראה רק רצה להתחכם ולעשות שלא יירא זהו עשה עצמו כאלו כו']. ולכך נמשך גלות מצרים על ידי יוסף כי הגלות ויסורין מורה שעדיין אין הדבר מבורר וזהו על ידי מדרגת יוסף שהוא המורה היפוך על זה וצווח נגד זה [שזהו ענין הבאת יוסף דבתם רעה אל אביהם. וזהו ענין קנאת אפרים על יהודא כמו שכתבתי במקום אחר]:
7