אור זרוע לצדיק, ענין גלות מצרים ד׳Ohr Zarua LaTzadik, The Egyptian Exile 4
א׳ויעש להם בתים ודרשו רז"ל בתי כהונה ומלכות. פירוש, כי ענין גזירות פרעה על הילדים כמו שכתבתי לעיל [אות א'] שגלות מצרים היא לברר שישראל מלידה מבטן קדושים. ולכך גלו למצרים שהם ההיפך מלידה מזוהמים כמו שכתבתי שם. ולכך יש מצרי אי אפשר לבוא בהקל ד'. היינו קדושת הבשר מלידה וזה אי אפשר להם עד דור ג' על דרך שאיתא עד כאן רחמי האב על הבן שמסתלק משורשו [שמצד רחמי האב על הבן עדיין יש לו חבור לאב הגוי עד דור ג' שם אין רחמי האב הגוי עליו עוד] ומצד הזה נפסק משורשו ויכול לבוא ולהתחבר בקהל ד' לשוב מבשר חמורים לבשר קודש. וכן גר אדומי דינו כמצרי. כי מתן תורה הוא התחלה מבירור זה שהם עם מיוחד לד'. והסיום שכל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ד' מכל האומות זה יהיה על ידי משיח:
1
ב׳ועל זה הוא ההכנה גלות אדום שאמרו ז"ל פושט טלפיו כחזיר ואומר טהור אני. כי מתן תורה הוא בירור נגד מצרים שהם היו בנגלה בשר חמורים כמו שנאמר כמעשה ארץ מצרים וגו' אבל אדום נגלהו טהור ולכך בא מעשו שנולד מיצחק שממנו התחלת בשר קודש כמו שכתבתי לעיל [אות א'] וכן עשו קראוהו רז"ל ישראל מומר. אלא שהמיר ונעשה כנכרי גמור ולכך נאסר גם כן לבוא בקהל ד' כי לעולם הבירור הוא על ידי הפכו כי באמת אדום הוא עיקר הנעדר מטהרה בתולדה לגמרי. רק שההבדל בין מצרים היו טוענים כי אין כלל בשר קודש ובתולדה טוב רק אחר כך על ידי בחירתו נעשה טוב ולכך התחכם להרגן בילדותן קודם ידע מאוס ברע ובחור בטוב שאז חשב שעדיין אינו נבחר אצל ד' ויוכל להצליח. [וזה שאמרו רז"ל במדרש עשו אמר שוטה היה קין כו' פרעה אמר שוטים היו הראשונים כו' המן אמר שוטים היו הראשונים כו' ואף גוג ומגוג כו' עיין שם. דפרעה נתחכם כנ"ל ועשו הוא המן היינו אדום רק שזה סוף מעשה וזה תחלת המחשבה דעשו רק אמר בלבו והמן הוציא גזירה לפועל. וקין וגוג ומגוג הם גם כן סוף מעשה במחשבה תחלה כמו שאמרו ז"ל על פסוק ויצא קין מלפני ד' כגונב דעת עליונה. ואין כאן מקום להאריך בזה]:
2
ג׳ואדום טוען שהם הטובים והטהורים בתולדה. לכך גזירת המן היה הכנה לתורה שבעל פה כמו שכתבתי לעיל [אות ג'] כמו שאיתא במדרש לפי שעתידים או"ה לומר אנו ישראל אמר הקב"ה מי שמסטורין שלי בידו כו' כי תורה שבעל פה הוא המברר דבר זה. וכשתכלה מלכות אדום אז יהיה השלמת תורה שבעל פה כי כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הוא מכלל תורה שבעל פה עד ביאת המשיח שאז ומלאה הארץ דעה ולא ילמדו עוד איש וגו' ולא יהיה עוד חדושים. נמצא אז הוא השלמת תורה שבעל פה שהוא הבירור כנ"ל. והיינו כי תורה שבעל פה רצה לומר הנובע מן הלב ישראל. וכמו שכתבתי במקום אחר על מאמר ז"ל בעבודה זרה בתחלה תורת ד' ולבסוף תורתו. שההתחלה הוא תורה שבכתב ואחר כך התחיל תורה שבעל פה שזה נקרא דברי סופרים שלבות בני ישראל הם הממציאים אותה והוא תורתם לבד. וזה עדות שהם בעלי התורה ולא אחרים שהוא שלהם ביחוד ואז הוא כליון מלכות אדום לגמרי הטוענים כך. והטענה נגדם אומר הכתוב ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי. כי אלו בשר קודש וקהל ד' וכל מעשיהם רק טוב ואלו אף על פי שעושים גם כן דברים טובים אינו באמת וכמו שאיתא בפרק במה מדליקין ובפרק קמא דעבודה זרה תקנו גשרים ומרחצאות הכל לצורך עצמן יעו' שם שהקב"ה מעיד שאלו טהורים ואלו טמאים עיין שם בריש עבודה זרה. וכענין שאמרו ביוצאי מצרים שמי מעיד עליהם:
3
ד׳ולכך אין עשו נופל אלא ביד זרעו של יוסף. כי אמרו ז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. דביראת שמים הוא הבחירה והשתדלות האדם וכנודע כי אהבה יוכל לבוא ממילא ללב האדם ולא יראה. ולכך אנכי אינו בלשון ציוי כמו שכתבתי לעיל [אות א'] כי אנכי ולא יהיה שמענו מפי הגבורה שהם כל מצות עשה ולא תעשה ונודע דברי רז"ל דאהבה הוא שורש למצות עשה ויראה למצות לא תעשה ולכך אנכי הוא בלא השתדלות. רק לא יהיה בלשון ציוי והשתדלות ולכן אמרו ביבמות דגרים אין עושין מאהבה אלא מיראה והוא מובן, [ובתנא דבי אליהו רבא (פרק כ"ו) דמיכה בעט באנכי וירבעם בלא יהיה. כידוע דברי רז"ל דמיכה הוא שכתמכמך בבנין שהוציאו משה. כי גזירת מצרים על הילדים כי אינם בשר קודש כנ"ל ובאמת הכל במשפט ועל אותם ששלט גזירתם ע"כ כי באמת היה טענה עליהם. וזהו מיכה בעט באנכי שהוא הוראה על בשר קודש כנ"ל וכמו שכתבתי לעיל [באות א']. ומשה היה המוציאן והטוען נגד זה כמו שכתבתי במקום אחר על מאמר רז"ל שאמר הקב"ה למשה עמך על הערב רב שהוא קבלן שהוא היה רוצה לעשות משאינו בשר קודש בשר קודש:
4
ה׳וכן נגלה אלי בחלום הלילה כי כל ההשתדלות אדם הוא רק לענין הסור מרע שבזה ביד האדם להתרחק מרע לגמרי עד הקצה האחרון כאברהם יצחק ויעקב ומשה רבינו ע"ה אבל בענין השגת הקדושה בזה אין מועיל השתדלותו רק כפי חלקו שחלק לו השם יתברך ומדרגות מרדגות יש ואין אדם נוגע במוכן לחברו ואין מועיל שום השתדלות להשיג כהשגת משה רבינו ע"ה ודומיו שלמעלה ממדרגתו [וכמו שכתבתי במקום אחר על מאמר רז"ל על פסוק והתקדשתם והייתם קדושים. ואין זה סותר מה שאיתא בתנא דבי אליהו חייב כל אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבות כמו שכתבתי במקום אחר]. כי יראה הוא תרעא לדרתא כמו שאיתא בפרק במה מדליקין ובתחלה עביד אינש אדעתא דנפשיה כמו שאיתא בפסחים. רצה לומר שסבור דבחירתו מועלת וכחו ועוצם ידו עשה לו זה ולעולם ההתחלה באתערותא דלתתא והשתדלות האדם ואחר כך הקב"ה עוזרו. רצה לומר שנכנס לדרתא שהוא התורה מכיר כי ד' יתן חכמה והכל בידי שמים ולא עביד אדעתא דנפשיה מאומה:
5
ו׳ולכך יוסף שהיה במדרגת היראה אמר התחת אלקים אני הכיר שהכל בידי שמים. כי דבר זה שהכל בידי שמים הוא חוץ מיראת שמים רק זה הקב"ה שואל מעמך שישתדל בזה ואחר שנשתדל בזה אז ממילא מכיר שהכל בידי שמים. ולכך התחלת גלות מצרים אשר לא ידע את יוסף שהוא הכנה למתן תורה שהוא דרתא שאחר התרעא. והבירור שהכל בידי שמים ואין צריך לבחירה רק אלו בתולדה זרע קודש ואלו בתולדה בשר חמורים. ומצרים חשבו בהיפך זה כנ"ל רק שהוא מצד הבחירה ולכך היה זה מלך חדש אשר לא ידע את יוסף רצה לומר ענין היראה כנ"ל [ולכך בסוף נטלה הבחירה מפרעה כמו שנאמר ואני אכביד את לבו והבן] ולכך המילדות שיראו את האלקים ומצד זה השיגו דהכל בידי שמים ואין בחירה ולכך ותחיינה הילדים:
6
ז׳ובזוהר [י"ז א'] על פסוק ויאמר מלך מצרים אחר איתא דהשר אמר בלחישה בלבהון עיין שם. והכי נמי מחשבה זו נולדה במילדות מצד זוהמת השר של מדינתם שאולי אין צריך למסור נפשם על כך. כי באמת אין בית ישראל מיוחד להיות נבחר לקדושה רק כל הנפשות תלוים בבחירת מעשיהם ואין שום אומה נבחרת כלל [ונמשך מחשבה זו להם כי באמת היה טענה בזו כנ"ל דלכן שלטה גזירתו על הרבה ילדים כנ"ל] אבל מצד היראה לא שמעו אליו כנ"ל. ולכך ויעש להם בתים ענין בית הוא כשנבחר כל הבית כולו אף תינוקות בני יומן הם מבית זה. וזהו ענין בית ישראל [ולכך יעקב קראו בית כי אצל יעקב נמשך מטה שלימה בלי פסולת ולכך השיג הוא שם זה של בית שרצה לומר דקבוע וקיימא כענין זאת מנוחתי עדי עד] וכן [ועיין בשוחר טוב מזמור קמ"ו על פסוק ד' אוהב צדיקים יעויין שם לשונו תראה כמו שכתבתי בית אהרן ובית הלוי ובית דוד כמו שאמרו ז"ל עד שלא נבחר אהרן כו' משנבחר כו' עד שלא נבחר דוד כו' משנבחר כו':
7
ח׳ולכך הם כי יראו אלקים זכו למדרגה זו של בית. ולפי שהם גם כן מכלל בית ישראל זכו לבית נוסף של כהונה ומלכות שהוא בתולדה אף תינוק בן יומו מזרע אהרן הוא כהן ואפילו עם הארץ ויהיה איזו שיהיה עומד ומקריב על גבי מזבח ובחירה אין מועלת אפילו לגדול בישראל הזר הקרב יומת:
8
ט׳וזהו טענת הגר בפרק במה מדליקין וקפדנות שמאי ברחיקתו דשמאי הוא מדרגת היראה כנודע שמצדה הגבורה והקפדנות מדרגת יצחק אבינו ע"ה כנודע שממנו התחלת ענין ישראל כנ"ל [אות א'] ולכך הוא ריחק הגרים שם בפרק במה מדליקין עיין שם. ומצד היראה השלם בה הוא ממש היפך זה כנ"ל. וענותנותו של הלל קרבתן כענין משה רבינו ע"ה ענו מאד לכן קרב הערב רב וטען נגד מיכה כנ"ל. וכן אברהם אבינו ע"ה היה ענו כמו שאיתא בברכות אי ענו כו' תלמידו של אברהם אבינו ע"ה לכך הוא אב לגרים כדתנן בבכורים. כי מצד העניוות שהוא הערכת חסרונו מול גודל השם יתברך אין מקום התנשאות נגד גר זה שבא במקלו ובתרמילו כי מי שאמר כו' הוא יאמר לחומץ וידלק ויוכל לשום אור בחומץ גם כן כענין לב טהור ברא לי אלקים ובריאה הוא יש מאין ואין כאן מקומו להאריך בזה:
9
י׳ולכן אמרו בסוף פרק ג' דנדרים דגלות מצרים היה בשביל שהפריש אברהם אבינו ע"ה בני אדם מכנפי השכינה. והיינו שאז היה התעוררות אור זה אצל אברהם אבינו ע"ה להכיר שאלו אין ראוים כלל להכנס תחת כנפי השכינה. ולכך אז נטלה הכהונה משם וניתנה לאברהם כי הכהונה הוא הבחירה במשפחה מיוחדת כנ"ל היפך טעות הגר כנ"ל. ולכך אז כשהשיג אברהם אור זה נתבשר בכהונה שהוא על ידי אור זה ונתבשר על ידי זה בגלות מצרים שהוא נמשך על ידי זה שצריכים ליסורים לברר למה נבחרו אלו ונבדלו האחרים]. ולכך מצינו גם כן בית יוסף שגם הוא מצד היראה זכה לכך שהכיר שהכל בידי שמים ונבנה לבית. ומצינו גם כן בית עשו שהוא להיפך בית טמא וזרע מרעים אפילו תינוק בן יומו ולכך ולוהטו על ידי בית יוסף שמצידו הוא הבירור שאלו נבחרו לטהרה ולא אלו כנ"ל ואוהב את יעקב וגו'. כי יוסף מצד בחירתו הטובה השיג לזה שהכל בידי שמים ונמצא בחירת אלו בטוב ולכך זה מעיד שבאמת הם נבחרו מהשם יתברך לטוב. והבירור על ידי השתדלותם ובחירתם שהוא לטוב. וזהו מדרגת יוסף שהוא על ידי השתדלותו שזה מדרגת יראת שמים ששם מקום הבחירה וההשתדלות. [ואחר כך בא משיח בן דוד שהוא דוגמת התורה אחר היראה שהוא אחר ההשתדלות ההשגה שהכל בידי שמים והוא המנצח לגוג ומגוג שטוען נגד זה כמו שנאמר ננתקה את מוסרתימו וגו' ואין כאן מקום להאריך עוד]:
10