אור זרוע לצדיק, ענין גלות מצרים ה׳Ohr Zarua LaTzadik, The Egyptian Exile 5
א׳כל הבן הילוד. ודרשו רז"ל אפילו במצרים כי אמרו האצטגנינים שאין יודעים אם מצרי או עברי. פירוש, כי משה נתגדל על ידי בתיה ואמרו ז"ל כל המגדל כו' כאלו ילדו וילפינן ממשה דנקרא בן בתיה לכך לא ידעו אם מצרי שראו שהוא מצרי גם עברי. ומזה נמשך טעות מלך מצרים כשראה מתולדותיו יצא אור התורה בעולם וחשב כי הוא תולדה טבעיית ובאמת משה רבינו ע"ה מלידה מבטן היה מזרע ישראל ושרשא וגזעא קדישא דלהון רק שעל ידי ההשתדלות של בתיה זכתה שיהיה נקרא בנה. היינו שמצד ההשתדלות יוכל בן הנכר להתחבר כאלו הוא המוליד אותו האור אבל לא מצד הטבע תולדתו בלי השתדלות זהו רק בישראל:
1
ב׳וזה היה על ידי השתדלות מצרים בגזירת ההשלכה ליאור רצה לומר מצד טענתם שההשתדלות הוא העיקר ולא התולדה טובה. מזה נמשך שהושלך גם משה רצה לומר לפי שעה ולפנים היה נראה שזה טענה ולכך הושלך. והצלתו על ידי השתדלות גוי כדי שיהיה מקום למה שאמרו ז"ל אפילו גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול [ודבר זה אמרו ר' מאיר שהוא בן גרים כנודע] שיהיה שייכות ואחיזה גם לגוי. בדברי תורה כי לולא זה היה גוי חייב מיתה כמו שאמרו ז"ל בסנהדרין משום ארוסה ומשום גזל [מקרא דמורשה. וירושה היינו בתולדה מן האבות בלא השתדלותו. וכן מאורסה הוא בתולדה כמו שאיתא ארבעים יום קודם יצירה כו'] והמכוון שאינה שלהם כלל. וזהו מצד התולדה אבל מצד ההשדתלות יש להם שייכות ולכך אמרו ז"ל ותלך בת פרעה לרחוץ מגילולי בית אביה שהלכה להתגייר. ומצד הזה זכתה להצלת אור תורה להביאו לעולם:
2
ג׳ואמרו במדרש אף משיח גדל עמם במדינה דוגמת משה רבינו ע"ה. רצה לומר שהם ביסוריהם מביאים אור זה לעולם ונמצא הם עצמם המגדלים את המושיעים ומוציאים אותו לאור. ולפי שבמצרים היה ההתחלה מצד ישראל עצמם לגור בארץ באנו וקרבום באמת לכך זכו ויצתה בתיה שמצד השתדלותה זכתה להקרא משה בנה כאלו היא המילדת אותו אף על פי שהם על ידי צרותיהם לישראל הולידוהו. מכל מקום כיון שהיה ההתחלה לטוב לכך גם בסוף מעשה יצתה בתיה מצד אותו קצת טוב שהגיע על ידם לישראל בתחלת הכניסה. ומזה נצמח ענין אחיזת הגרים בתורה. ולכן אמרו ז"ל דמשה קבל ערב רב מעצמו והם נקראים עמו והיינו שמצידו יש שייכות לערב רב וגרים על ידי השתדלותו כנ"ל:
3
ד׳ובסבא דמשפטים [צ"ט ריש ע"א] איתא וידעתם את נפש הגר הוא מלה מנרתיקא ואחר כך סיים כי גרים הייתם בארץ מצרים חזר וכיסה עיין שם. היינו כי בתורה הזהירה כמה פעמים על הגר והשוותו לאזרח בכ"מ רק חכמים בתורה שבעל פה הם גלו הסוד ואמרו בבבא מציעא מפני מה הזהירה תורה על הגר מפני שסורו רע, ובברכות לא תנסב גיורתא ואמרו קשים גרים לישראל כספחת, ואמרו רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים, ואמרו גיורא עד עשרה דרא לא תבזי כו' [שעדיין יש לו שייכות עם הגוי ולא נדבק בקהל ד' ובשר קודש לגמרי] ועוד טובי שגלו בתורה שבעל פה את הסתום בתורה שבכתב בענין הגרים. שמצד התורה שבכתב שהוא תורת ד' היא נתונה ומונחת בקרן זוית כל הרוצה יבוא ויטול אבל תורה שבעל פה מאי איכא למימר כמו שאיתא בקדושין. ודבר זה נקרא תורתו כמו שכתבתי לעיל [אות ד'] ומצדה אין מקום לגרים אל התורה כי התורה נובע רק מלבות בני ישראל ומאן דהוא משרשא וגזעא קדישא. ולכן אמרו ז"ל אין מקבלים גרים לימות המשיח כמו שכתבתי לעיל [אות ד'] דאז הוא שלימות התורה שבעל פה ואין עוד מקום לקבלת גרים וזר לא יבוא בגבולם להיות לו אחיזה בתורה דאז הוא הסוף שנקרא תורתו תורת ישראל שהם נתנוה וחדשוה:
4
ה׳והנה היסוד מתורה שבעל פה הוא רבי עקיבא כנודע כמו שאיתא בסנהדרין וכולהו אליבא דרבי עקיבא וביבמות והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא ושנאה והוא דוגמת משה רבינו ע"ה וגדול ממנו כמו שאיתא במנחות. והיינו דמשה רבינו ע"ה יסוד תורה שבכתב ורבי עקיבא יסוד תורה שבעל פה והוא בן גרים כנודע ובא מעשו כידוע מטעם האריז"ל על פסוק כי ציד בפיו שהיה בפיו והיינו שהוא סוד תורה שבעל פה עיין שם. והוא על דרך שאמרו ז"ל בסנהדרין בעובדיה גר אדומי ונתנבא על אדום משום מיניה וביה אבא כו' והיינו מצד שעשו בא מיצחק אשר מזה הצד נקרא עשו ישראל מומר בדברי רז"ל. וע"כ שהיה לו באיזה צד שייכות מה ליצחק שהוא התחלת שם תולדה ישראלית כמו שנתבאר לעיל [אות א'] היה גם לעשו [שייכות] צד מה. ולכך הוא דוגמת חזיר שיש לו סימן טהרה ומכל מקום הוא טומאה. אבל בהתחלק לפרטי נפשות נתפרדו ממנו נפשות של אותו צד הטהרה שבו ונשאר כולו טמא. ואמרו רז"ל בסנהדרין נאמר בעובדיה ירא ד' מאוד יותר מבאברהם אבינו עיין שם. והיינו דהוא היה מופלג ביראה והוא מדרגת יצחק כידוע [והוא גם כן מדרגת הגרים כמו שאיתא ביבמות וכמו שכתבתי לעיל אות ד']:
5
ו׳ורבי עקיבא היה כל ימיו מצפה למסור נפשו על קידוש השם שזהו ענין בשר קודש וגוף קדוש כידוע. וזהו ענין עקידת יצחק שנבחר יצחק הראשון לזה לפי שהוא הראשון לענין בשר קודש ורבי עקיבא לפי שהיה בן גרים אבל מכל מקום עצם נפשו היה מגזע ישראל כי הוא היה אותו שורש מועט של ישראלית שהיה בעשו כנ"ל דלכן נקרא ישראל מומר מה שבעל כרחו נשרש בו מכח המוליד יצחק. ולכן כתב האריז"ל כי עקיבא אותיות יעקב שהיה שורשו עיין שם. כי באמת אותו חלק הוא שייך ליעקב כענין זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן ויעקב זכה ונטלו מעשו ולכך נדבק רבי עקיבא בבית יעקב. ומכל מקום בשביל שהיה בן גרים היה מצפה לקיים ואהבת וגו' בכל נפשך לפי שאמרו ז"ל ביבמות שהגרים אין עושים מאהבה לכך רצה הוא לברר ולזכך אהבתו כל כך:
6
ז׳והנה אדום הוא ההפוך מתורה שבעל פה כמו שנאמר והאבדתי חכמים מאדום שמע מינה שיש בהם כמו שאמרו ז"ל. והיינו שאומרים ידם רמה בחכמות אנושיות ותורה שבעל פה גם היא חכמה אנושיות שנבעה מלבות בני אדם. אבל מלבבות שלימות אשר כל ישעם וחפצם לעשות רצון קונם ומכירים כי הוא הנותן חכמה בלבם. ומלכות רביעית זו מליאה חכמות אנושיות [וכמו שכתבתי במקום אחר שחכמי יון ואריסטו בראשם היו בימי שמעון הצדיק שהוא ראש חכמי המשנה והתחלת תורה שבעל פה] ואדום בראשם. והנה התפשטות החכמה אנושיות ידוע כי כל דבר יש לו שורש קדוש מרצון השם יתברך המתפשט בו כי לולי כן לא הי' כלל. ואותה נקודה קטנה הוא נפש רבי עקיבא שנתפרדה מהם שהיה חכמתו עצומה כנראה פרק קמא דבבא בתרא תדע דאמר גברא רבא ואתאמרא משמיה דרבי עקיבא בן יוסף כותיה משמע דהוא המופלא בחכמה והוא יסד תורה שבעל פה שהיא הנרגא למלכות אדום כנזכר לעיל. ולכך טעה על בן כוזיבא שהוא משיח כי מצד שהוא היה יסוד תורה שבעל פה חשב שכבר הגיע קץ לתורה שבעל פה ועת ביאת המשיח [כי מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא כנ"ל. היינו שכאשר נלקח מעט הקדושה מטהור מטמא ממילא נשאר טמא גמור והוא דייקא מברר שזה טמא גמור כענין ר' אליעזר בן חרסום מחייב עשירים כו' שכל אחד מחייב בני מינו]:
7
ח׳ולכך מצד שהוא היה בן גרים ועל ידי השתדלותו נעשה בשר קודש ונפש ישראלית. ולכן היה מקודם עם הארץ ואמר מי יתן לי תלמיד חכם כו' שמתולדה לא היה טוב רק על ידי השתדלות זכה לתורה שבעל פה שהיא המבררת שהעיקר הם מאן דהוא מגזעא קדישא דישראל שכך פעל בהשתדלותו להיות מגזעא קדישא [שגם על זה מועיל השתדלות והרבה עצות אצל השם יתברך כמו שאיתא בתענית אטו מגברא דלית ליה קא בעינא. והעיקר על ידי התורה. כמו שאיתא במדרש על יתרו ובניו בכמה מקומות. ויוכל להגיע לרחמי שמים לשוב בשרו כבשר הילד החי כענין גר שנתגייר כקטן שנולד וישוב לבשר קודש. כדרך שכתבתי במקום אחר על פסוק לב טהור ברא לי אלקים דידוע בכל מקום בריאה מורה יש מאין. ובדברים אלו פרקים גדולים ועצומים ואין כאן מקומם].
8
ט׳ומשה רבינו ע"ה שהיה להיפך מגזעא קדישא ובהשתדלות נחשב לבן בתיה. לכן היה מקור לתורה שבכתב שהוא העדר השתדלות האדם להוליד תורה מלבו כמו רבי עקיבא [שהיה מצד השתדלותו היתירה דייקא כנ"ל] רק כי ד' יתן חכמה למדו תורה. וענין הכתב הוא כדרך שאיתא כתיבא ומנחא שמונחת לכל מי שבא ליקח מה שאין כן שבעל פה לכך מצידו דייקא היה שייכות ומקום לגרים ומצד הזה ביחוד נתנוצצה נפש ר' עקיבא שהיה בן גרים לבוא בישראל ולהתברר שישראל הם העיקר ושאין מקום לגרים. נמצא באמת הוליד זה שאין מקום לגרים. כמו שהיה משה רבינו ע"ה תולדה ישראלית רק שלפי שעה נראה שהיה בן בתיה והבן.
9
י׳ופסוק וידעתם נפש הגר. וידעתם רצה לומר מכח ידיעה שלכם וחכמת לבכם שהוא תורה שבעל פה מצדכם תדעו את נפש הגר מה היא. וזהו מלה מנרתיקא שיצתה מן הכסא שבתורה שבכתב על ענין הגרים ולגלות הנסתר שהוא תורה שבעל פה. ואחר כך חזר ונתכסה בהסיום כי גרים הייתם בארץ מצרים שנראה כאלו מייקר נפש הגרים והיינו שמצד הזה שגרים הייתם בארץ מצרים נתכסה ענין הגרים בתורה כנ"ל. כי ארץ מצרים הוליד דבר זה שבתיה תגדל למשה כנ"ל. והיינו כמו שנאמר מצרים ירד עמי בראשונה לגור שם ואשור באפם עושקו. כי מצרים היה הגלות לא מצד התעוררות המצרים לבוא אליהם רק שהם הלכו לגור אצלם וקרבום תחלה. והיינו כי אז לא היה עדיין מבורר אומה מיוחדת ונבחרת עד שלא נתנה תורה והיא עד לכאורה כו' וכד מעיינת בה. כי לכאורה אין הבדל בין אומה זו לאחרים רק כד מעיינת מתברר שאלו חלוקים ולכך לא היה ההתחלה מהם להרע עמהם רק על ידי התעוררות ישראל לגור אצלם שהוא מצד שלכאורה היו נראים שוים [וכמו שטענו בסוף גם כן הללו עובדי עבודה זרה והללו כו'] רק אחר זמן ומן הצד הזה נמשך מקום השייכות לגרים עם ישראל גם כן. שגם זה ההתחלת המורגש מן האומה הישראלית שהיו נראים שוים לכל. גם זה לא היה לבטלה ולריק מאחר שבאמת הם אומה נבחרת מלידה ומבטן ע"כ שגם זה אינו דבר ריק. רק כי באמת יש להם שייכות מה להשתוות לכל האומות והוא מצד הגרים שבהם. [מה שאין כן אשור שהוא התחלת ההכנה למשיח כמו שכתבתי לעיל [אות ג'] הוא באפם עשקו על ידי התעוררתו להם. שהתעוררות למשיח גם התחלת הרגשת המחשבה הוא שדתי ישראל שונות מכל עם כלישנא בישא דהמן שהוא אדומי ואין שום התחלת שייכות להם עם אומות שזה תכלית ענין בירור משיח דלכן אין מקבלים גרים אז כמו שכתבתי לעיל]. ולכך מצד כי גרים הייתם בארץ מצרים הוא כסוי להודעת נפש הגר שמצד הזה יש לו שייכות עם ישראל כנ"ל:
10