פרי צדיק, בלק י״בPeri Tzadik, Balak 12
א׳בזוה"ק (ח"ב ר"ד א') שבת ש' בת בת מתעטרא באבהן והאר"י הק' סידר הסעודות דשבת בלילה נגד יצחק אבינו ע"ה ובבוקר כנגד אברהם אבינו ע"ה וסעודה ג' כנגד יעקב אבינו ע"ה. ובתפלת מנחה דשבת שהוא גם כן כנגד יעקב אבינו ע"ה שמטעם זה יש שינוי בנוסח התפלות בשבת כמו השינוי בקדושות הסעודות מה שאין כן ביו"ט שקדושות הסעודות אחד וכן נוסח התפלות. נזכרו בתפלה זו כל האבות והטעם דיעקב אבינו כלל אהבתא (כמו"ש בזוהר הקדוש ח"ב קע"ה ב') שכולל גם קדושת אברהם ויצחק וכן אברהם ויצחק נכללו בקדושת יעקב גם כן דאברהם נקרא ישראל ויצחק נקרא ישראל (כמו"ש ב"ר ר"פ תולדות) והיינו שישראל מורה שמטתו שלימה שאין בה פסולת ואחר שנולד יעקב אז נתברר אברהם אבינו ע"ה כי ביצחק יקרא לך זרע ואין ישמעאל בכלל זרע אברהם ויצחק אבינו ע"ה נתברר כי ביצחק ולא כל יצחק שאין עשו בכלל (כמ"ש נדרים ל"א.) אך זהו רק אחר שנולד יעקב שאז נתברר זה ונקראו אברהם ויצחק גם כן אז ישראל. אבל מקודם היה נמצא פסולת בזרעם דישמעאל היה בכלל זרע אברהם שאמר לו ישמעאל יחיה לפניה ועשו היה בכלל זרע יצחק. ולכן בסעודה ג' מזכירין כל הג' אבות ומדת בת מתעטרא בהו. ובגמרא (יומא ע"ב:) שלש זירין הן וכו' של מזבח זכה אהרן ונטלו של שלחן זכה דוד ונטלו של ארון עדיין מונח וכו'. והם כנגד כתר כהונה כתר מלכות כתר תורה כמו"ש בפירוש רש"י. והג' כתרים הם כנגד ג' האבות שהם כנגד ג' העמודים תורה ועבודה וגמ"ח. אברהם אבינו ע"ה שהוא כנגד עמוד גמ"ח ועסקו הי' במדת האהבה שמזה בא הזריזות במ"ע וכמו"ש בירושלמי (פרק הרואה) ומצינו בגמרא (חולין ט"ז.) קרא זריזותי' דאברהם קמ"ל והוא כנגד כתר מלכות שעסק המלך להשגיח על צרכי עמו כמו שמצינו אצל דוד המלך ע"ה אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה (ברכות ג':) וכן מצינו שנאמר אצלו אל עמק השוה הוא עמק המלך ואיתא (ב"ר פ' מ"ג) ששם הושוו כל האומות וכו' מלך את עלינו. ויצחק אבינו ע"ה כנגד עמוד העבודה שהיה מדתו היראה פחד יצחק שמזה בא הזהירות במל"ת כמו"ש בירושלמי. וכן אמר הא קריבת נפשי קמך כמו"ש (שבת פ"ט:) והוא נגד עמוד העבודה שהוא כתר כהונה כהנים בעבודתם. ויעקב אבינו ע"ה שמדתו אמת כמו שנאמר תתן אמת ליעקב ואמת זו תורה (ברכות ה':) הוא נגד כתר תורה. וכל אחד מהאבות כלול בו הג' כתרים דבאברהם מצינו שנאמר בו אתה כהן לעולם כתר כהונה ובו התחיל הב' אלפים תורה. וביצחק אורייתא מסטרא דגבורה קא אתייא (זח"ג פ' סוע"ב) וכתר מלכות מצינו בו גם כן שהרי אבימלך בא אליו לכרות ברית עמו ואין דרך מלכים לכרות ברית רק עם מלך. גם איתא (ב"ר פ' ס"ד) זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך וזהו כתר מלכות שהוא שלחן מלכים וכמ"ש (הוריות ט'.) שאין באים לידי עניות וכמו"ש בפירש"י דבי גזא דילי' כדקאי קאי:
1
ב׳וכתר תורה כולל כל הג' כתרים כתר מלכות דרבנן אקרי מלכים דכתיב בי מלכים ימלוכו כמ"ש (גיטין ס"ב.) וכתר כהונה דאיתא (נדרים ס"ב.) ובני דוד כהנים היו מה כהן נוטל בראש אף ת"ח נוטל בראש וזה המקור לדברי הרמב"ם ז"ל (סוף ה' שמיטה ויובל) ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו וכו' ופרק עול מעל צוארו חשבונות הרבים וכו' הרי זה נתקדש קודש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו וכו'. והנה הזיר של מזבח זכה אהרן ונטלו ושל ארון מונח שלא הוריש משה רבינו גדולתו לזרעו אחריו. ובשעת מתן תורה איתא (שבת פ"ח.) שקשרו לכל אחד ואחד מישראל שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע והיינו נעשה כנגד אברהם אבינו ע"ה שהיה עסקו במדת אהבה והזריזות במ"ע וכמו שזכרנו. ונשמע כנגד יצחק שההי מדתו הפחד והיראה והזהירות במל"ת. דשמיעה אין הפי' שישמע בזו ויוציא בזו רק שיכנס ללב כדי שלא יעבור על זה כמו שמצינו (קידושין כ"ב:) אוזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים וכו' והלך וקנה אדון לעצמו תרצע. וכה"ג פירש"י ממכילתא אוזן ששמעה על הר סיני לא תגנוב וכו' ולכאורה מה חייב האוזן שתרצע הלא האוזן שמעה ויורצעו כלי המעשה שעברו על מה ששמעו. אך הוא כמו שאמרנו שאם האוזן הי' שמעה כהוגן היה נכנס ללב ולא היה עובר על שמועתו וכמו"ש (מ"ר פ' האזינו) האוזן לגוף כקינקל לכלים וכו' רמ"ח אברים שבאדם על ידי האוזן כולם חיים שנאמר שמעו ותחי נפשכם. וזה כתר נשמע שיוקבע בלב להשמר מלא תעשה והוא כנגד יצחק וכתר תורה היא התורה בעצמה. והנה הג' זירים שהיו בכלי המקדש של מזבח סי' לכתר כהונה ושל ארון סי' לכתר תורה מובן אך של שלחן סי' לכתר מלכות פירש"י שהשלחן סי' לעשור מלכים צריך להבין הא השלחן זה היה אשר לפני ה' ואיזו שייכות יש לו לשלחן מלכים. גם לא היה מונח לפניו רק י"ב חלות ולא מעדני מלכים אך הענין ע"פ מה שאמרנו במה שא' (פ"ו דאבות) כך הוא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששלחנך גדול משלחנם. וצריך להבין איך שייך לומר למי שהורגל בפת במלח ומים במשורה וחיי צער שיתאוה לשלחן מלכים ודיו שיתאוה לאכול בשר ויין גם מה שאמר ששלחנך גדול משלחנם אם קאי על עולם הבא ושלחן מלכים הוא רק בעולם הזה אינם מסוג אחת ולא שייך לשון גדול כמו"ש הרמב"ם (בח' פרקים). אך ענין שלחן מלכים היינו שיהיה האכילה בקדושה כמו סעודת שלמה שנעשה מזה דברי תורה ונכתבה בנביאים לעולמי עד. ושמא יתקנא למה הוא לא יוכל לזכות לזה לאכול אכילה בקדושה כמו שהיה המכוון בסעודת שלמה המלך ע"ה. ולמה הוא מוכרח להצטער בפת במלח כדרכה של תורה ואינו יכול לקבל טובה זו שיהיה אכילתו בקדושה שזה שלחן מלכים. על זה אמר ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששלחנך גדול משלחנם והוא על פי מ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב ס"א ב') מזונא עלאה יתיר מכלא הוא מזונא דחבריא אינון דמשתדלי באורייתא וכו' הה"ד החכמה תחי' בעליה ושלמה המלך ע"ה שהיה מרכבה למדת מלכות זכה לחכמה תתאה שהוא התורה שבעל פה בחלום מצד השי"ת ואינון דמשתדלי באורייתא בהשתדלותם ויגיעתם אז שלחנם שהוא החכמה תחיה בעליה והוא גדול משלחנם. ועל זה היה מורה הזיר שעל השלחן לכתר מלכות דאיתא בזוהר הקדוש (ח"ב קנ"ד:) דאכילת לחם הפנים הועיל לכהנים שיהיה כל אכילתם בקדושה ולא יהיה מהן קטרוג יצר הרע וזהו שלחנם של מלכים. ודוד המלך ע"ה אף שהיה מרכבה למדת מלכות מכל מקום לא האמין בעצמו שיהיה אכילתו בקדושה ולכן היה מתענה וזה עוד צמצום יותר מדרכה של תורה וכמו"ש בירושלמי (פ"ד דפיאה) על הפ' ואני בעניי הכינותי שהי' מתענה והיה מקדיש סעודתו לשמים. ושלמה המלך ע"ה דכתיב וישב על כסא ה' וזכה לכל החכמה תתאה בחינת מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה הוא זכה לשלחנם של מלכים שנכתבה סעודתו בתורה לעולמי עד. וזה ענין מ"ש בגמרא (ב"מ פ"ג.) אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאה ידי חובתם שהן בני אברהם יצחק יעקב. והיינו דכל ישראל בני מלכים הן וכמו שא' (שבת ס"ז.) ואברהם יצחק ויעקב נקראו מלכים שהרי הראיה היא רק מסעודת אברהם כמו"ש רש"י שם ומ"מ הזכיר יצחק ויעקב גם כן. והנה באברהם מצינו שייכות אצלו המלכות כמו שנאמר אל עמק המלך מלך את עלינו כנ"ל. וכן יצחק כיון שבא אליו אבימלך לכרות עמו ברית כמו שנזכר לעיל. אבל יעקב אבינו ע"ה היה כל ימיו מורדף והיה מכניע את עצמו נגד עשו ובמה הוא נקרא מלך אך הוא כמו שאמרנו דשלחן מלכים המכוון הוא שיהיה אכילתו בקדושה וזה היה חלק יעקב אבינו ע"ה שאמר האלהים הרועה אותי שהשי"ת הוא הרועה והמאכיל ומאתו לא תצא הרעות ואכילה כזו הוא רק מהטוב. וכן ביקש ונתן לי לחם לאכול היינו שהשי"ת יהיה המאכיל ויהיה האכילה בקדושה. ובשבת איתא בפע"ח שמשה רבינו מחזיר הכתרים לישראל הכתר נעשה והכתר נשמע שהם כנגד אברהם ויצחק. ודכו"ע בשבת נתנה תורה ובפרט בסעודה ג' שכנגד יעקב תתן אמת ליעקב אמת זו תורה זיוא דז"א שהוא תורה וזוכין לכתר תורה שכתר תורה כולל כל הג' כתרים כאמור לכן מזכירין כל הג' אבות שהם נגד הג' כתרים וכאמור:
2