פרי צדיק, בלק ג׳Peri Tzadik, Balak 3
א׳בגמרא (ברכות י"ב:) בקשו לקבוע פ' בלק בק"ש וכו' מ"ט וכו' אלא אמר רבי יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. ופירש רש"י דדמי לבשכבך ובקומך שהקב"ה שומרנו בשכבנו ובקומנו וקשה מה זה שייכות לק"ש שהוא קבלת עומ"ש ועל מצות ולדבר בדברי תורה בשכבך ובקומך לפסוק זה שהשי"ת שומרנו. ומהרש"א גריס זה הפסוק הן עם כלביא יקום וגו' וכתב שכן הוא בתנחומא ובאמת במדרש רבה ותנחומא דרשו פסוק זה הן עם וגו' לענין ק"ש שחרית וערבית אך לא הובא לענין שרצו לקבוע בק"ש. וגם רש"י ז,ל הביא מדרש זה על פסוק הן עם כלביא וגו' ומכל מקום כאן לא הגי' מפסוק זה. אך איתא במ"ר (ר"פ דברים) מוכיח אדם אחרי חן ימצא זה משה ממחליק לשון זה בלעם שהחליק בנביאותיו וגבה לבם ונפלו בשטים. והיינו במה שאמר כרע שכב וגו' ובגמרא שם כל הקורא ק"ש על מטתו כאול אוחז חרב של שתי פיות בידו וכו' וחרב פיפיות בידם ואף דכתיב אחר כך לעשות נקמה בגוים וגו' עיקר הכונה בהחרב פיפיות להרוג היצר הרע וכמו"ש אחר כך מזיקין בלדין הימנו. ושתי פיות הן נגד ב' שרשי הקליפות ל"ה מימינא ל"ה משמאלא קליפת עשו וקליפת ישמעאל לא תפחד וכן ושכבתם ואין מחריד אך שם יש לפרש פחד וחרדה מביאת שונא גם כן. אך כתיב הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה וגו' מפחד בלילות ואם מפני פחד שונא שלא יפול עליו מה יועילו ששים גבורים. אך בגמרא (מגילה ט"ו:) דרשו על הפסוק ולגבורה משיבי מלחמה שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה וזהו הפי' מגבורי ישראל המתגברים על יצרם מפחד בלילות היינו מהפגם שנקרא מקרה לילה. וכעין שאמר (ברכות י"ד.) כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרים אותו בשורות רעות שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע והוא גם כן על פגם זה שנקרא רע בעיני ה' כמו"ש (נדה י"ג:). והמספ ששים גבורים י"ל דיש ע' פנים לתורה והיינו נגד הז' מדות כשכל אחד כלול מעשר הם שבעים. ובתורה שבעל פה יש ששה סדרי משנה כנגד ששת ימי המעשה דמדה ז' שהוא מ' מלכות פה תורה שבעל פה הוא בעצמו התורה שבעל פה. וכשכל אחד כלול מעשר הוא ששים וזהו ששים גבורים וגו'. ובגמרא (שבת ס"ג.) חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך האי בדברי תורה כתיב וזהו כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה במלחמתה של תורה איש חרבו על ירכו כמ"ש חגור חרבך על ירך היינו שעל ידי הדברי תורה ינצל וישמר מפגם זה וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"א ר"ב א') דהא לית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא וזהו גבור הודך והדרך דמדת צדיק דנטיר ברית נקרא יפה תואר ויפה מראה כמו שנאמר אצל יוסף הצדיק היינו שיה גוף נקי ויפה מפגם זה וכמו שאמר רבינו הק' זצוק"ל דפרשה הלא כבני כושיים וגו' בעמוס קאי על פגם זה דהפוגם נקרא כושי ומכוער וזהו מפחד בלילות:
1
ב׳והנה בספר לקוטי תורה מהאריז"ל פ' זו הקשה למה נזכר בתורה מה שאמר בלעם תמות נפשי מות ישרים כיון שלא נתקיים שהרי מת בחרב. אך י"ל שמה שאמר תמות נפשי לא היה כונתו על מיתת הגוף רק על חיי הנפש והוא העולם הבא וכעין דאיתא בזוהר הקדוש (ח"ג קכ"ז א') על שמשון ואית מאן דאמר דלית לי' חולקא בההוא עלמא מ"ט בגין דאמר תמות נפשי עם פלשתים וגו' והיינו ממה שאמר תמות נפשי היינו מיתת הנפש לעולם הבא שרצה למסור גם חלקו לעולם הבא בשביל שינקום נקמת ישראל מהפלשתים. וכן כאן היה כונת בלעם על מיתת הנפש לעולם הבא שיהיה בין הישרים. והנה השגת ותפיסת בלעם לא הי' על הצדיקים והכשרים שבישראל כי הוא לא היה לו השגה בהם רק כל השגתו וראיתו היה רק על הפושעים שבישראל שאין להם חלק לעולם הבא. ובמשנה ר"פ חלק נמנו שבעה שאין להם חלק לעולם הבא ג' מלכים וד' הדיוטות ואחד מהד' הוא בלעם. ויש להבין הלא התחלת הפרק הוא כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ואלו שאין להם חלק ומה שייכות יש לבעלם לכל ישראל והוא אינו בכללם. אך ענין המספר ג' מלכים וד' הדיוטות היינו שיש הרבה ונכללים בז' מדות שהם בקליפה נגד ז' מדות בקדושה. וג' מלכים הם לעומת ג' האבות וכנגדן בקליפה ג' מלכים וד' הדיוטות ומטעם זה אנשי כנסת הגדולה שמנו בקשו למנות עוד אחד מישראל שהיה קשה להם למנות בלעם בכלל הז' דמה טיבו לכלל ישראל ובקשו למנות שלמה המלך ע"ה שהיה מרכבה למדת מלכות ונכתב עליו שפגם כ"כ ורצו למנות אותו השביעי שהוא נגד מ' מלכות עד שיצאה בת קול כמ"ש (סנהדרין ק"ד:) ומנו לבלעם לז'. ודורשי רשומות היו אומרים כולן באים לעולם הבא והיינו רק הו' שהם מישראל דכתיב ועמך כולם צדיקים ואם היה נמנה ח"ו נגד מדת מלכות אז ח"ו לא היה תקנה לשונאיהם של ישראל. אך באמת במדה ז' בחינת כנסת ישראל שם אין שום פגם ומש"ה מצאו הדורשי רשומות שכולן באין לעולם הבא ונשאר במשנה שנכתב ג' מלכים וג' הדיוטות מישראל ובלעם נמנה עמהם לשביעי. וזה הועיל בתפלתו מה שביקש תמות נפשי מות ישרים שהיה נמנה בין ישראל שאין להם חלק לעולם הבא ועל זה בקש תמות נפשי מות ישרים שיהיה נמנה עמהם:
2
ג׳וזה ענין מ"ש במדרש (במדבר פ"ב) משה שהיה אוהב את ישראל משל אותם בכוכבים וכו' אבל בלעם שהיה שונא אותם משל אותם כעפר אבל הושע שהיה בינוני לא אוהב ולא שונא משלן כחול וכו'. ויש להבין איך יתכן לומר על הושע שלא היה אוהב ישראל ח"ו. אך הכונה דמשה רבינו ע"ה ראה רק הצדיקים שבישראל ועמך כולם צדיקים לכן משל אותם ככוכבים על דרך מ"ש (מגילה ט"ז.) כשהן עולין עולין עד לכוכבים ובלעם שהיה שונא אותם לא ראה רק הפושעים לן משל אותם בעפר כמ"ש (מגילה שם) כשהן יורדין יורדין עד לעפר. והושע ראה שניהם צדיקים וההיפך. וזהו הפירוש במ"ר (דברים הנ"ל) ממחליק לשון זה בלעם שבחליק בנבואות ונפלו בשיטים. והיינו במה שנתן להם תקיפות ששום ישראל לא יאבד ועל ידי זה יכול לסמוך על זה לחטוא ח"ו. ואם שהאמת כן הוא שכל מי שהוא מישראל לא יאבד ח"ו אבל יסבלו מקודם הרבה והרבה עד שיתבררו ויוצרפו. ועל זה אמרו בגמרא (חגיגה ט"ז.) אל תאמינו ברע וכו' אם יאמר לך יצר הרע חטא והקב"ה מוחל אל תאמין וכו' ובלעם החליק בנבואותיו שהקב"ה יברר כל מי שהוא מישראל. וזהו הענין שמקודם אמר הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא שהק' בבעה"ט למה שם הקדים לביא לארי ובפסוק זה להיפך כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. אך שם מדבר לפי סדר הקימה ביום בתחלה יתגבר רק כלביא ואחר כך כארי יתנשא. וכאן אמר כרע ע"ד מה שנאמר כרע נפל שאף שנפל ח"ו מכל מקום שכב כארי שיתגבר כארי לשוב ואף אם יפול אחר כך ממדרגתו עוד הפעם ח"ו מכל מקום יהיה כלביא על כל פנים ואף שיפול עוד הפעם ח"ו מכל מקום מי יקימנו והוא ע"פ מ"ש בזוהר הקדוש (פ' זו קפ"ה ב') אם עונות תשמר י"ה אם חובין סגיאו וכו' וכל דרגין אסתימו בדינא וכו' מ"י יעמוד ודאי מ"י ירפא לך וכו' מי יעמוד דכל אורחין דתיובתא פתיחין מיני' והיינו דמי גימ' נ' שערי בינה והוא תשובה וכמו שנאמר ולבבו יבין ושב וגו' וזהו הרהור תשובה מ"י יעמוד. וכן בתיקונים קם ר"ש וכו' ה' צבאות יעץ ומ"י יפר. וזה שבא בלעם בהחלקת לשונו להגביה לבם שאפי' אחר כל הנפילות ויחזור ויפול כלביא ויפול ומכל מקום יקימנו. וזה שאמר שעל ידי זה נפלו בשטים ובאמת הדברים אמיתים אבל רק בדיעבד שאל יפול לב האדם ח"ו ולא יתיאש כי כל מי שהוא מישראל לא ידח ח"ו ויתברר ויתלבן עד שיהיה בכלל ועמך כולם צדיקים. וזהו הפי' בגמרא בקשו לקבוע פ' בלק בק"ש שהוא קבלת עול מ"ש ועול תורה ועול מצות. ופן יפול לב האדם היודע נגעי לבבו כמה קלקל ובאיזו פנים יקבל עול תורה ועול מצות ע"ז רצו לקבוע פ' בלק בק"ש שיהיה להתחזקות שלא יפול בדעתו כמו שהאמת הוא כן שלא ידח ממנו נדח ויתברר לבסוף ועמך כולם צדיקים אך הוא רק לעולם הבא ובשבת שנאמר טוב להודות לה' ואיתא בפרדר"א כד"א מודה ועוזב ירוחם דשבת זמן תשובה וכן הוא במדרש (בראשית פ' כ"ב) כך כוחה של תשובה וכו' עמד אדם הראשון ואמר מזמור שיר ליום השבת וכו' ומי שישים אל לבו וירצה להטיב מעשיו יוכל לזכות מעין עולם הבא שיתברר ועמך כולם צדיקים:
3